מ"ג תהלים עח יד
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיַּנְחֵם בֶּעָנָן יוֹמָם וְכָל הַלַּיְלָה בְּאוֹר אֵשׁ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיַּנְחֵ֣ם בֶּעָנָ֣ן יוֹמָ֑ם
וְכׇל־הַ֝לַּ֗יְלָה בְּא֣וֹר אֵֽשׁ׃
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
עוד כיוון באומרו "באור אש", בשום לב אל אומרו בתורה להאיר להם ללכת יומם ולילה (שמות יג), שיראו מלות יתירות, אך כיוון הכתוב להודיע, בל יראה שלא היה אור עמוד האש מאיר רק ליושבים ראשונה במחנה אותם שהעמוד בפניהם, אך לא לכל אשר במחנה עד סופו, באופן שאם היו חפצים ללכת בלילה לא יאיר להם עמוד האש רק להולכים ראשונה במחנה הראשון אך כל יתר העם בחשך ילך, על כן אמר להאיר להם כו' לומר שהיה מאיר להם באופן שיאותו לאורו ללכת כולם יומם ולילה, כי אור האש היה פרוש בכל המחנות מאיר להם כמו שמאיר להם אור היום, וזהו הזכירו מדת יום בלילה באומרו להאיר כו' יומם ולילה כי אומרו "יומם" הוא מיותר אך הוא להקיש ולומר כי אור עמוד האש היה מאיר להם בלילה, עד שיכלו ללכת לאורו כאשר ביום וזהו אומרו להאיר להם ללכת יומם ולילה. וזה יאמר פה באומרו "באור אש"שהוא כי לא היה עמוד אש לפניהם מעובה, שלא יהנו ממנו רק אשר העמוד בפניהם, כי אם "באור אש"שבאורו היה הוא יתברך מנחה אותם כאשר בענן ביום:
עוד יתכן יאמר כי לא היה העמוד אש מחמם להם באופן יצר להם חומו, ומה גם בימות החמה, לזה אמר "באור אש"לומר, שאור אש היה להם ולא חומו, וזה גם כן כיוונה תורה לפי זה באומרו (שמות יג) בעמוד אש להאיר להם. עוד יתכן באומרו "וכל הלילה"ובאומרו "באור", והוא כי עמוד אש היא מדת לילה שהוא דין, והיה קשה כי לפחות מחצי הלילה והלאה היה ראוי להתחיל במדת הפכה, על כן אמר "וכל הלילה "באור"אש"לומר, שאדרבא גם תחלת הלילה לא היה בעצם כאש כי אם "באור"אשר בו, שהוא הדקות והבהירות שבעמוד האש כלהבת היוצאה מהגחלת, כי הלהבת דקה, כך דקות מדת הדין הוא אור שבאש היה המאיר להם הוא החסד ורחמים שבאש, וזה כל הלילה אפילו תחלת הלילה וזהו "וכל הלילה"כו':