מ"ג תהלים עח ב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי קֶדֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶפְתְּחָ֣ה בְמָשָׁ֣ל פִּ֑י
אַבִּ֥יעָה חִ֝יד֗וֹת מִנִּי־קֶֽדֶם׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
אפתחה - קמצות התי"ו בחטף, בעבור אות הגרון כמו אשמעה מה ידבר ואילו היה בשוא לבדו, היה שוה רק ככה נמצא, וטעם חידות שהיא מני קדם והמשל: כמו: נושקי רומי קשת, לערוך שלחן, ואש נשקה ביעקב, בחוריו אכלה אש.
והחידות לחם אבירים אכל איש, כדרך מהאכל יצא מאכל.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"אביעה" - ענין אמירה כמו יום ליום יביע אומר (לעיל יט)
מצודת דוד
"מני קדם" - מה שנעשה מימי קדם
"חידות" - דברים סתומים קשה ההבנה והוא מ"ש ויתן לשבי עוזו כי אלו לא נאמר (בשמואל א ג) שלקחו הפלשתים את הארון לא היינו יודעים מה הוא
"אפתחה במשל פי" - אפתח פי לדבר במשל והמשל הוא מ"ש ואש נשקה ביעקב וכדומהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) במה שהמשל הוא דבר בדוי וכזב,
- ב) שגם המשל דברו אותו בחדות ובדברים נעלמים שלא יבינום ההמון רק חכמיהם, וההמון שלקחו הספורים הבדוים כפשוטן נחלו שקר, וגם אולת, כנודע בהבלי שירי האלילים והמיטאלאגיא שלהם, לא כן ספורי התורה, ואנכי "אפתחה במשל פי", וגם "אביעה חדות מני קדם", אשר יש להם שני מעלות,
- א) שאינם חדות צפונות וחתומות, רק.