פתיחת התפריט הראשי

מ"ג תהלים עח ב

מקראות גדולות תהלים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי קֶדֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶפְתְּחָ֣ה בְמָשָׁ֣ל פִּ֑י
  אַבִּ֥יעָה חִ֝יד֗וֹת מִנִּי־קֶֽדֶם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"במשל פי" - הם דברי תורה

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

פסוק ב

אפתחה - קמצות התי"ו בחטף, בעבור אות הגרון כמו אשמעה מה ידבר ואילו היה בשוא לבדו, היה שוה רק ככה נמצא, וטעם חידות שהיא מני קדם והמשל: כמו: נושקי רומי קשת, לערוך שלחן, ואש נשקה ביעקב, בחוריו אכלה אש. והחידות לחם אבירים אכל איש, כדרך מהאכל יצא מאכל.

ויהרג במשמניהם ויתן לשבי עזו, כי לולי שהוא מפורש בספר שמואל שבית הארון היתה החידה קשה.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אפתחה", ר"ל כי כל העמים הקדמונים היה להם בהבלי אמונתם ספורים רבים מקורות אליליהם מימי קדם, והם ספורים בדויים בדו כהני האליל, אשר היה למשל אל ענינים פנימים, איזה חכמה או מוסר שהלביש בו ממציא הספור, ובזה היו בם שני מגרעות,

  • א) במה שהמשל הוא דבר בדוי וכזב,
  • ב) שגם המשל דברו אותו בחדות ובדברים נעלמים שלא יבינום ההמון רק חכמיהם, וההמון שלקחו הספורים הבדוים כפשוטן נחלו שקר, וגם אולת, כנודע בהבלי שירי האלילים והמיטאלאגיא שלהם, לא כן ספורי התורה, ואנכי "אפתחה במשל פי", וגם "אביעה חדות מני קדם", אשר יש להם שני מעלות,
  • א) שאינם חדות צפונות וחתומות, רק.


 

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ב) "אפתחה במשל פי" לומר דברים אשר ארעו בעולם שיהיה לכם למשל, בל יקרכם כאשר לכמה בלתי כשרים שלקו בעונם, לא יבצר ממני מלהגיד כי הלא "אביעה חידות מני קדם" אמתיות

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מני קדם" - מה שנעשה מימי קדם

"חידות" - דברים סתומים קשה ההבנה והוא מ"ש ויתן לשבי עוזו כי אלו לא נאמר (בשמואל א ג) שלקחו הפלשתים את הארון לא היינו יודעים מה הוא

"אפתחה במשל פי" - אפתח פי לדבר במשל והמשל הוא מ"ש ואש נשקה ביעקב וכדומה

מצודת ציון

"אביעה" - ענין אמירה כמו יום ליום יביע אומר (לעיל יט)

<< · מ"ג תהלים · עח · ב · >>