מ"ג תהלים עח א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מַשְׂכִּיל לְאָסָף הַאֲזִינָה עַמִּי תּוֹרָתִי הַטּוּ אָזְנְכֶם לְאִמְרֵי פִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מַשְׂכִּ֗יל לְאָ֫סָ֥ף
הַאֲזִ֣ינָה עַ֭מִּי תּוֹרָתִ֑י
  הַטּ֥וּ אׇ֝זְנְכֶ֗ם לְאִמְרֵי־פִֽי׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

משכיל לאסף - פיוט תחלתו משכיל או משכיל השומע. וטעם הסמך התורה אליו תורת השם, שהיא תורת אמונתו.

והנכון כמו: אמרי פי מי שירצה להורות כדרך: תורת אמך.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"האזינה" - ענין הקשבה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"משכיל", המשורר כיון בדבריו להחזיק מלכות בית דוד ואת בהמ"ק אשר בנה, נגד מלכות אפרים ונגד שהיה המשכן עומד בחלקו, כמ"ש בסוף דברו וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר, וספר כל קורות ישראל בעת צאתם ממצרים עד מלוך דוד, לומר שהגם שהיו הדורות מכעיסים ידע ה' כי יקום דור כלבבו יראו יקחו מוסר, וכי יקום מלך שיהיה הוא והמקדש אשר יבנה מהלך שלמות הכללי, ותיקון קלקול הדורות שלפניו, ותכלית ואחרית ותקוה לדורות הבאים עד עת קץ, "האזינה עמי תורתי", כי בשיר הזה יספר קורות האבות כפשוטם, אמנם ספורי קורות ישראל נבדלו מאד מקורות יתר העמים, כי כל המוצאות לעם ה' היה בהשגחה פרטית ובנסי ה' ופליאותיו, עד שידיעת קורות ישראל בימי קדם היא עצמה תורה ואמונה, כי בם נודע מציאות ה' יכלתו והשגחתו שכרו וענשו, לכן אמר "האזינה תורתי", וגם "הטו אזנכם לאמרי פי", כי חיצונית הספור שהוא אמרי פיו, עם פנימותיו שהיא התורה הרצופה בו, משולבות אשה אל אחותה:  

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(א) "משכיל לאסף "כו'. בא להוכיח את ישראל יראו ויקחו מוסר בל יקרם כאבותם שלקו בעונם ככל הכתוב בתורה, ואשר קרה להם אחרי כן עד מלכות דוד המלך ע"ה. והנה המוכיח כמוהו מדבר עם הטובים בעצם הבלתי צריכים תוכחת, ועם יתר ההמון. והנה השלמים שבישראל והקרובים אל ה' הלא יאמרו מה ידעת ולא נדע ומה תחדש לנו ומה בצע לנו בתוכחתך, על כן בהם החל ואמר הקרובים אלי אשר צדיקים אתם ונקראים "עמי "האזינו "תורתי "עם שאינכם צריכים תוכחת כי שכר האזנה בידכם, ולהמון הצריכים תוכחה ולא הווסרו מראות מה שכתוב בתורה כשמוע מפי מוכיח, לכם אני אומר "הטו אזנכם לאמרי פי". או יאמר גם שקצת דברי כתובים בתורה "האזינה עמי תורתי" ועל מה שאני מוסיף זולת הכתוב "הטו אזניכם לאמרי פי", כלומר לא ממני אתם שומעים כי אם מאשר משים האלקים בפי, והוא כי דרך רוח הקדש כי שם ה' הדברים בפי הצדיק כמה דאת אמר (שמואל ב, כג): "רוח ה' דבר בי ומלתו על לשוני", וזהו "הטו אזנכם לאמרי פי "כלומר כי אינן דברי עצמי כי אם דברי ה' כי הוא אשר ישים בפי בלי בחירתי, כי אם ברוח הקדש:

ושמא תאמרו מה בצע באמור לכם מה שכתוב בתורה, וטוב טוב היה להגיד דברים הבלתי כתובים מאשר ארעו בעולם ולא נכתבו. לזה אמר הנה אם