פתיחת התפריט הראשי

מ"ג תהלים עו יא

מקראות גדולות תהלים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי חמת אדם תודך שארית חמת תחגר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי חֲמַת אָדָם תּוֹדֶךָּ שְׁאֵרִית חֵמֹת תַּחְגֹּר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּֽי־חֲמַ֣ת אָדָ֣ם תּוֹדֶ֑ךָּ
  שְׁאֵרִ֖ית חֵמֹ֣ת תַּחְגֹּֽר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי חמת אדם תודך" - כעסן של רשעים גורם שהבריות מודים להקדוש ברוך הוא כשהם מראין כעסם והקב"ה נפרע מהם הכל מקלסין לפניו ואף הם עצמם מקלסין לפניו כשרואין שאין כעסן כלום כמו שמצינו בנבוכדנצר כשהשליך חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש מה נאמר שם יהא שמיה דאלהא מברך וגו' וע"י כן שארית החמת תחגור תעכב ותחדול שאר הרשעים מעוכבים ונמנעים מלהראות גאותם וחמתם תחגור ל' עכבה בלשון משנה פגימת הסכין כדי שתחגור בו הצפורן ושמעתי משמו של רבי אלעזר הגאון בר' יצחק שהיה מביא המקרא הזה עדות לאותה משנה ויש עוד לפתור חגיירה זו כמשמעה לשון חגורה ופירושו לך נאה לחגור חימה ולעטות קנאה כי הכח והיכולת שלך ולשון שארית זה הוא מאחר שחמת אדם אינו כלום נשארו כל חגורות חימה לך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי חמת אדם תודך", החמה של בני אדם תשבח אותך, כי אתה יש לך כח "לחגור" ולעצור בעד "שארית חמות", שלא תעיר כל חמתך, מה שאין זה ביד אדם, גם ר"ל שע"י חמת אדם, וחמת סנחריב שרצה להשחית הכל בחמתו, עי"כ עצר ה' שארית חמתו ולא שלח עוד להחריב גוים וממלכות:


ביאור המילות

"תחגר". תעצור, כחגור על דבר שלא ימוש ממקומו. ולפי' הב' הוא נסתר לנקבה. חמת אדם היא תחגור ותעצור שארית חמת ה':

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שארית חמות" - ובעבור זאת תחגור מסביב לאסור ולקשור שארית החמה ר"ל לא יכעסו עוד מעתה

"חמת אדם" - החמה מה שעכו"ם כועסים על ישראל היא המביא ההודאה לה' כי סוף הדבר אשר חרבם תבא בלבם ויודו ישראל לה'

מצודת ציון

"שארית" - מלשון שיור

"תחגור" - מלשון חגורה

<< · מ"ג תהלים · עו · יא · >>