", שלא תעיר כל חמתך, מה שאין זה ביד אדם, גם ר"ל שע"י חמת אדם, וחמת סנחריב שרצה להשחית הכל בחמתו, עי"כ עצר ה' שארית חמתו ולא שלח עוד להחריב גוים וממלכות:
פסוק יב
• לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
נדרו" נדרים "
לה' אלהיכם", ושלמו נדריכם, עד שכולם "
יובילו שי למורא", ר"ל אחר שעקר מקור היראה הוא בה', שכחו של אשור ומה שהתיראו כולם מפניו היה ע"י שה' חלק לו חלק מיראתו, וה' הוא המורא, ר"ל המקור של היראה, שמשם קבל אשור את היראה, שהטיל על מלכי ארץ, וא"כ למה תובילו שי לאשור, "
הובילו שי" אל מקור שמשם בא היראה, "
למורא" למקום היראה ומקורה:
ביאור המילות
"
שי למורא". השמות שנוסף בם מ"ם האמנתי"ו. מורים על המקום המיוחד לאיזה דבר, כמו מקדש מושב וכדומה. כמ"ש באילת השחר
(כלל ז'). ומלת שי לא נמצא רק במנחה שמביאים לה' אל היכלו לרצותו.
(ישעיה י"ח. למעלה ע"ב):
פסוק יג
• לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
יבצור", כדי שהמורא "
יבצור רוח נגידים", שהם שרי אשור, "
(ויבצור רוח)" של סנחריב שהוא "
נורא למלכי ארץ", שאחר שהרוח העריץ של סנחריב ונגידיו ושריו קבלו מאת המורא, היינו מה' שהוא מקור המורא, שהוא נתן חתיתו על כולם. הובילו אליו שי, שיבצור ויקטן את רוחם, ובל יוסיף עוד לערוץ אנוש מן הארץ:
ביאור המילות
"
יבצור". יקטוף, כמו כי תבצור כרמך. או מענין מניעה כמו לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות. ויבצור רוח נמשך גם למטה יבצור רוח נורא למלכי ארץ:
