מ"ג תהלים עו ה

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נאור אתה אדיר מהררי טרף

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר מֵהַרְרֵי טָרֶף.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נָ֭אוֹר אַתָּ֥ה אַדִּ֗יר
מֵֽהַרְרֵי־טָֽרֶף׃

רש"י

"נאור אתה אדיר" - לשון נאר מקדשו (איכה ב') נארת ברית עבדך (לקמן פט) מנאר את אויביך וקמיך ומטאטאן מן העולם נאור על שם מעשיו נקרא כמו חנון ורחום וקנא על שם שהוא חונן שהוא מרחם שהוא מקנא "אדיר מהררי טרף" - חזק מענקים טורפים הגבוהים כהרים ולנגדך אין גבורתם נודעת

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

נאור - אין דבר נראה שהוא נכבד שאיננו גוף והוא עצם דבר, רק האור לבדו.

ומלת נאור – כמו נכון והנה זה כנגד הכבוד ואדיר, כמו: אדיר במרום ה'.

וטעם מהררי טרף – שלא יוכל אדם לעלות שם. א"ר משה הכהן: אם הצר שנפחד ממנו ישגב בהרים, שמשם ירדו החיות לא ינצל. ואין טעם בדבריו. גם מפרשים אמרו: כי נאור מגזרת נאר מקדשו, כמו משחית, והנו"ן שרש.

והנה שם התואר כמו קרוב ורחוק, אך הוא פועל יוצא, כמו: ושבח אני.

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"נאור" - מלשון הארה

"אדיר" - חזק

מצודת דוד

"נאור אתה" - אתה הוא המנהיר והמצהיל ויותר חזק מההרים אשר בהם חיות הטורפים והוא משל על חיל סנחריב

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"נאור", מפלת סנחריב היתה בלילה, עפ"ז ימליץ את ה' היוצא מהר ציון להכות במחנה אשור כאריה וככפיר היוצא בלילה מהררי טרף להכות בעדר צאן, (וכן המשילו ישעיה כאשר יהגה האריה והכפיר על טרפו) וקראו בשם "נאור", כאומר שלא יחשך לך בלילה בלכתך אל מחנה האויב, ואתה "אדיר מהררי טרף", לטרוף את הבאים לצור על הר ציון:

ביאור המילות

"נאור". מענין אור, והוא שם הקריאה:

<< · מ"ג תהלים · עו · ה · >>