מ"ג תהלים עא כג


<< · מ"ג תהלים · עא · כג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תְּרַנֵּנָּה שְׂפָתַי כִּי אֲזַמְּרָה לָּךְ וְנַפְשִׁי אֲשֶׁר פָּדִיתָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תְּרַנֵּ֣נָּה שְׂ֭פָתַי כִּ֣י אֲזַמְּרָה־לָּ֑ךְ
  וְ֝נַפְשִׁ֗י אֲשֶׁ֣ר פָּדִֽיתָ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תרננה שפתי" - עם זמר קול הכנור כשאזמרה לך בכנור

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

תרננה - הדגש לחסרון נו"ן שלישית, כי המלה מפעלי הכפל והטעם כאשר אזמרה לך בכנור, גם שפתי תרננה, גם נפשי תרנן. והזכיר פדית – עם הנפש, כי הוא מושל בגוף.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ונפשי" - גם נפשי אשר פדית תרנן גם היא כפי רוחניותה

"תרננה שפתי" - בחתוך הדבור כי בפה אזמר לך

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כג-כד) "תרננה" ועם השיר בכלי ארנן גם "בשפתים", ולא לבד מן השפה ולחוץ שהוא בכל הגוף, כי "גם נפשי אשר פדית", וגם "לשוני" (שהלשון מציין הדבור הנשגב התבוניי שהיא ע"י הנפש המשכלת) גם היא "תהגה" ותעיין "בצדקתך" בהגיון לב ובעיון, "כי בושו וגם חפרו מבקשי רעתי", שזה היה ע"י נסיך הרבים:

ביאור המילות

(כג-כד) "שפתי, לשוני". התבאר בכ"מ שהלשון פנימי מן השפה, ומציין תמיד על עניני בינה לכן אמר תהגה, שההגיון הוא הוצאת דבר מדבר ע"פ מופתי התבונה.

"בשו, חפרו". החפר הוא יותר מן הבושה שחופר פנים בטמון, כמ"ש בכ"מ:
 

<< · מ"ג תהלים · עא · כג · >>