מ"ג תהלים סט יא

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וָאֶבְכֶּה בַצּוֹם נַפְשִׁי וַתְּהִי לַחֲרָפוֹת לִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וָאֶבְכֶּ֣ה בַצּ֣וֹם נַפְשִׁ֑י
וַתְּהִ֖י לַחֲרָפ֣וֹת לִֽי׃

"ואבכה בצום נפשי" - בתעניתי "ותהי לחרפות לי" - מה שאני בוכה ומתענה לפניך הם מתלוצצים עלי

ואבכה - הפעול נפש כמו: ולבכותה. ותהי - כאשר הזכרתי כי כח השם בפועל שעבר או עתיד וככה הוא, ואבכה בכיה היתה לחרפות לי.

"ותהי" - הבכיה תהיה לי לחרפה באמרם אם לא מאס בכם מדוע לא ישמע קול בכיות

"ואבכה" - וכאשר אבכה בעת תהיה נפשי בצום

(יא-יב) "ואבכה", כשאבכה להתפלל על זאת "היא לי לחרפה, וכשאתנה לבושי שק" להתאבל ע"ז "אהי להם למשל":