פתיחת התפריט הראשי

רש"י על תהלים סט


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על שושנים" - על ישראל שהם כשושנה בין החוחים שהחוחים מנקבין אותם והתפלל עליהם

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי באו מים" - האומות

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ביון מצולה" - בבוץ טיט של מצולה

"ושבולת" - הוא שטף חוזק הנהר פי"ל בלע"ז

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נחר" - יבש כמו (איוב ל') חרה מני חורב

"כלו עיני" - כל תוחלת ממושכה קרויה כליון עינים כמו (דברים כ"ח) וכלות אליהם כל היום מכלות עינים (ויקרא כ"ו) ועיני רשעים תכלינה (איוב י"א)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אויבי שקר" - שונאים אותי על שקר שאין אני רודף אחר שקר שלהם לתפוש טעותם

"אז אשיב" - כשהם נאספים עלי אני משחד אותם בממון מה שלא גזלתי מהם

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל יבשו בי קויך" - אל תניחני בידם פן יבושו קויך במה שמאורע בי ויאמרו הלא כך אירע למי שהיה מקוה להקב"ה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לאחי" - לעשו

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קנאת ביתך" - ראו החבה שנהגת בנו בעוד ביתך קיים ונתקנאו בי

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואבכה בצום נפשי" - בתעניתי

"ותהי לחרפות לי" - מה שאני בוכה ומתענה לפניך הם מתלוצצים עלי

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונגינות" - בי לשותי שכר (סא"א)

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואני תפלתי לך ה'" - יהי עת תפלתי עת רצון

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואל תאטר" - ואל תסגור עלי

"באר" - צרה נכריה זו את פיה לבלעני

"תאטר" - כמו אטר יד ימינו (שופטים ג') סגור יד ימינו שאינו משתמש בה

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואנושה" - ואאנש ואחלה כמו (מיכה א') כי אנושה מכותיה וכמו (שמואל ב י"ב) ויאנש הילד דבת שבע וא"ת היאך האל"ף זו משמשת שורש ומשמשת שימוש המיסב הדיבור אל המדבר כן דרך תיבה שתחלתה אל"ף כגון (מלאכי א') ואהב את יעקב אני אהבי אהב (משלי ח') הרי הוא כמו ואאהב וכן (צפניה א') אסף אסף כמו אאסף

"לנוד" - שיבואו לי אוהבים לנוד לי ולנחמני

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולשלומים" - כשיקוו לשלום יהפך שלומם למוקש

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי" - את העם הזה אשר אתה הכית רדפו אתה קצפת מעט והם עזרו לרעה

"ואל מכאוב חלליך יספרו" - דבריהם לבוא בעצה נשחיתם בהיותם כאבים

פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותיטב" - הלולי לה'

"משור פר" - הוא שור שהקריב אדם הראשון שנברא בקומתו וביום שנקרא שור בו ביום הביאו שהשור בן יומו קרוי שור שנאמר (ויקרא כ"ב) שור או כשב או עז כי יולד בו ביום נדמה לפר שהוא בן שלש

"מקרן מפריס" - קרנותיו קדמו לפרסותיו שהרי בקומתו ובקרניו נברא וראשו יצא מן הארץ תחלה כדרך כל הנולדים הוציאתן הארץ נמצאו קרניו קדמו לרגליו