מ"ג תהלים סה יד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָבְשׁוּ כָרִים הַצֹּאן וַעֲמָקִים יַעַטְפוּ בָר יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָבְשׁ֬וּ כָרִ֨ים ׀ הַצֹּ֗אן
  וַעֲמָקִ֥ים יַֽעַטְפוּ־בָ֑ר
    יִ֝תְרוֹעֲע֗וּ אַף־יָשִֽׁירוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לבשו כרים הצאן" - יתלבשון השרון והערבה מן הצאן הבאים לרעות הדשא אשר הצמיח המטר "ועמקים יעטפו בר" - ע"י המטר יהיו מעוטפים העמקים בתבואה ואז יתרועעו הבריות תרועת שמחה וישירו מרוב הברכה

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לבשו - כמו עם חלב כרים, שיהיו רבים.

וקדמונינו ז"ל פירשוהו: לשון נקייה. והנכון בעיני: כי כרים כמו כר נרחב, והעד: והעמקים.

יעטפו - מגזרת המתעטף כמו ילבשו ויתרועעו מגזרת תרועה כדרך ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לבשו", נגד מ"ש "ירעפו נאות מדבר" אמר לבשו כרים הצאן, שהם מלאים צאן הרועות במדבר, ונגד מ"ש "וגיל גבעות תחגורנה" בישוב, אמר "ועמקים עטפו בר" בישוב, כל זה מן עטרת שנת טובתך "יתרועעו אף ישירו", כל זה נוסח השיר על הגשם:

ביאור המילות

"כרים". כמו ירעה מקנך כר נרחב (ישעיה ל'):