מ"ג תהלים נח י


<< · מ"ג תהלים · נח · י · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בטרם יבינו סירתיכם אטד כמו חי כמו חרון ישערנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּטֶרֶם יָבִינוּ סִּירֹתֵיכֶם אָטָד כְּמוֹ חַי כְּמוֹ חָרוֹן יִשְׂעָרֶנּוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּטֶ֤רֶם ׀ יָבִ֣ינוּ סִּירֹתֵכֶ֣ם אָטָ֑ד
  כְּמוֹ־חַ֥י כְּמוֹ־חָ֝ר֗וֹן יִשְׂעָרֶֽנּוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בטרם יבינו סירותיכם אטד" - אשר בטרם ידעו קוצים רכים שלכם להיות אטדים קשים כלומר עד שלא יגדלו בני הרשעים "כמו חי כמו חרון" - כלומר בגבורה ובחוזק ובחרון יסערם הקב"ה חי לשון גבורה

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בטרם יבינו - אמר רב היי ז"ל: כי גמילת פרח העץ כמו קשות.

ובדברי חכמי ישראל: אביונות והנה הטעם בטרם שיגמילו הסירות ישוב אטד ישערם השם ממקומם.

וטעם חי – כאשר הם בכח החי, שהם לחים.

כמו חרון - כאדם שיסער העץ ממקומו בחרון.

ויש אומרים: בטרם יבינו המבינים שיגדלו סירותיכם שהם קוצים קטנים וישובו, כמו: אטד, שהם גדולים כמו שיעשה החי בחרות אפו, כן יסערם השם.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"סירותיכם" - ענפי הקוצים כמו עד סירים סבוכים (נחום א')

"אטד" - הוא מצבת אילן הקוץ וכן ויאמר האטד אל העצים (שופטים ט)

"חי" - ענין בריאות כמו עד חיותם (יהושע ה')

"ישערנו" - מלשון סערה ועם שהיא בשי"ן 

מצודת דוד

"כמו חי" - כמו דבר הנעקר ע"י אדם בריא וכמו הנעקר בחרון אף כי אז לא ישאר מאומה כן יעקרם ה' ברוח סערה לבל ישאר שארית

"בטרם" - עד לא יבינו ענפי הקוצים להיות מתקשים כמצב אילן הקוץ ר"ל עד לא יבינו בני הרשעים להרשיע כאביהם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בטרם יבינו סירותיכם אטד", האטד בוער תחת הסירות, כמ"ש כקול הסירים תחת הסיר, ובעת יתחיל הבשר שבסיר להתבשל ירגיש הסיר כי יש אטד תחתיו המחמם אותו, ומעלה רתיחות כנגדו, וימליץ שאז יבין הסיר את האטד, אולם בטרם שיבין הסיר את האטד, היינו בעוד שלא התחמם מן אש האטד, הבשר עדיין חי, ויאמר שגם בטרם שיבינו הסירות את האטד, הגם שהוא "כמו חי", ר"ל כבשר חי שלא נתבשל בכ"ז "כמו חרון ישערנו", יסער וישליך אותו כמו חרון, היינו כבשר שחרה ונחר ונשרף מן האש שמשליכין אותו, והמליצה שפורעניות הרשע ידמה כבישול הסיר כמ"ש (יחזקאל כ"ד) שפות הסיר שפות, וכשבא הפורעניות בזמנו ימשיל שנתבשל הבשר, ויצייר שיבא הפורעניות לפני זמנו בעודו דומה כמו חי, ובכ"ז יהיה כדבר הנחרר ונשרף מרוב האש, ואז.

ביאור המילות

"יבינו". במליצה ייחסו תבונה וכל כחות נפשיים לעצמים בלתי בע"ח, כמו אף אם יבין מפרשי עב (איוב ל"ו).

"סירותיכם". הסירות שמבשלים בהם.

"חי". בשר שלא נתבשל וכן נקרא בדברי חז"ל.

"חרון". שרשו חרה, דבר הנחרה וחרר מני אש.

"ישערנו". כמו יסערנו בס', או שמתחלף עם שי"ן ימנית כמו כתאנים השוערים, דבר מאוס שמשליכין אותו:
 

<< · מ"ג תהלים · נח · י · >>