מ"ג תהלים נח י
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בטרם יבינו סירתיכם אטד כמו חי כמו חרון ישערנו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּטֶרֶם יָבִינוּ סִּירֹתֵיכֶם אָטָד כְּמוֹ חַי כְּמוֹ חָרוֹן יִשְׂעָרֶנּוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּטֶ֤רֶם ׀ יָבִ֣ינוּ סִּירֹתֵכֶ֣ם אָטָ֑ד
כְּמוֹ־חַ֥י כְּמוֹ־חָ֝ר֗וֹן יִשְׂעָרֶֽנּוּ׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ובדברי חכמי ישראל: אביונות והנה הטעם בטרם שיגמילו הסירות ישוב אטד ישערם השם ממקומם.
וטעם חי – כאשר הם בכח החי, שהם לחים.
כמו חרון - כאדם שיסער העץ ממקומו בחרון.
ויש אומרים: בטרם יבינו המבינים שיגדלו סירותיכם שהם קוצים קטנים וישובו, כמו: אטד, שהם גדולים כמו שיעשה החי בחרות אפו, כן יסערם השם.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"סירותיכם" - ענפי הקוצים כמו עד סירים סבוכים (נחום א')
"אטד" - הוא מצבת אילן הקוץ וכן ויאמר האטד אל העצים (שופטים ט)
"חי" - ענין בריאות כמו עד חיותם (יהושע ה')
"ישערנו" - מלשון סערה ועם שהיא בשי"ן
מצודת דוד
"כמו חי" - כמו דבר הנעקר ע"י אדם בריא וכמו הנעקר בחרון אף כי אז לא ישאר מאומה כן יעקרם ה' ברוח סערה לבל ישאר שארית
"בטרם" - עד לא יבינו ענפי הקוצים להיות מתקשים כמצב אילן הקוץ ר"ל עד לא יבינו בני הרשעים להרשיע כאביהםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"יבינו". במליצה ייחסו תבונה וכל כחות נפשיים לעצמים בלתי בע"ח, כמו אף אם יבין מפרשי עב (איוב ל"ו).
"סירותיכם". הסירות שמבשלים בהם.
"חי". בשר שלא נתבשל וכן נקרא בדברי חז"ל.
"חרון". שרשו חרה, דבר הנחרה וחרר מני אש.
"ישערנו". כמו יסערנו בס', או שמתחלף עם שי"ן ימנית כמו כתאנים השוערים, דבר מאוס שמשליכין אותו: