מ"ג תהלים נח ד

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זרו רשעים מרחם תעו מבטן דברי כזב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם תָּעוּ מִבֶּטֶן דֹּבְרֵי כָזָב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זֹ֣רוּ רְשָׁעִ֣ים מֵרָ֑חֶם
תָּע֥וּ מִ֝בֶּ֗טֶן דֹּבְרֵ֥י כָזָֽב׃

רש"י

"זורו רשעים מרחם" - ממעי אמם הם נעשים זרים להקב"ה כדרך שעשה עשו ויתרוצצו הבנים בקרבה (בראשית כ"ה) "זורו" - נזורו כמו שומו שמים (ירמיהו ב') וימררוהו ורבו (בראשית מ"ט) רומו מעט (איוב כ"ד) כולן לשון נפעלו

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

זורו - פועל עבר על משקל: כי אורו עיני.

והטעם: כי מעת הולדם הם זרים בתולדתם משאר הילודים.

ותעו - כפול בטעם.

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"תעו" - המדברים עלי כזב תעו מדרך הטובה מעת צאתם מבטן

"זורו" - הרשעים הללו נעשו זרים לה' מעת צאתם מן הרחם

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"זרו", אומר שאנשי כזב האלה הצבועים והחנפים הם גרועים מן הרשעים בפרהסיא, כי "הרשעים" הם "זורו" מעת שיצאו "מרחם", דהיינו אחר לידתן, אבל "דוברי כזב הם תעו מבטן" אמם, גם בטרם נולדו ויצאו מרחם, ור"ל שהרשעים אין רשעתם טבעי להם, כי האדם לא נברא שיהיה רשע, ותולדות האדם נוטה אל הצדק, רק ירשיע אח"ז ע"י חברים ושכנים ומורים רעים וכדומה, אבל בעלי הכזב תכונתם וטבעם רע, ורעתם אינו דבר מקרי רק עצמי וטבעי להם:

ביאור המילות

"מרחם. מבטן". הבטן מצייר בעוד הולד בבטן אמו, והרחם מציין יציאתו לחוץ כמ"ש (ירמיה א'):

<< · מ"ג תהלים · נח · ד · >>