מ"ג תהלים נא טז


<< · מ"ג תהלים · נא · טז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הצילני מדמים א‍להים אלהי תשועתי תרנן לשוני צדקתך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַצִּילֵנִי מִדָּמִים אֱ‍לֹהִים אֱלֹהֵי תְּשׁוּעָתִי תְּרַנֵּן לְשׁוֹנִי צִדְקָתֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַצִּ֘ילֵ֤נִי מִדָּמִ֨ים ׀ אֱֽלֹהִ֗ים
  אֱלֹהֵ֥י תְשׁוּעָתִ֑י
  תְּרַנֵּ֥ן לְ֝שׁוֹנִ֗י צִדְקָתֶֽךָ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הצילני מדמים" - שלא אמות בחרב על עונשו של אוריה שהרגתי

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הצילני - בעבור הריגת אוריה. וטעם תרנן לשוני צדקתך – כי אינני רוצח וחייב מיתה כי הוא לא צוה להרוג אותו, רק מחשבתו רעה היתה לשומו במקום הסכנה.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מדמים" - שלא יושפך דמי בגמול עון הזה ואז תרנן לשוני הצדקה שעשית עמדי

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הצילני", אולם בקש נגד מ"ש לו הנביא ואת הכבשה ישלם ארבעתים "שיצילהו ה' מדמים" ובזה "תרנן לשוני צדקתך", והנה הלשון מציין הדבור הפנימי, והפה והשפה מציינים הדבור החיצוני, והצדקה תציין צדקת ה' בעצמו, והתהלה תציין מה שיהללוהו בקהל עם ויפרסמו מעשיו שעי"כ יהולל שהוא עושה צדקה, ואמר שבזה שתצילני מדמים אכיר את צדקתך בבינתי, שאינך מתנהג כפי מדת המשפט (שלפיהו ראוי שאת הכבשה ישלם ארבעתים) רק כפי הצדקה העליונה הנבדלת מדרכי המשפט הנימוסיי, (שזה ההבדל בין צדקה ומשפט) ועל זה אמר "שלשוני" היינו דבורי הפנימי רוח בינתי "תרנן צדקתך", ואח"כ.

 

<< · מ"ג תהלים · נא · טז · >>