מ"ג תהלים מט ב


<< · מ"ג תהלים · מט · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים הַאֲזִינוּ כָּל יֹשְׁבֵי חָלֶד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שִׁמְעוּ־זֹ֭את כׇּל־הָעַמִּ֑ים
  הַ֝אֲזִ֗ינוּ כׇּל־יֹ֥שְׁבֵי חָֽלֶד׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שמעו זאת כל העמים" - לפי שמזמור זה מיוסד על בני אדם הבוטחים בעשרם, אמר "כל העמים", שכלם צריכים ייסור. "חלד" - היא הארץ, על שם שהיא נושנת וחלודה, רדוייליי"א בלע"ז. ורבותינו פירשו על שם החולדה, שהיא ביבשה ואינה בים, דתנו רבנן: 'כל שיש ביבשה יש בים, חוץ מן החולדה'.

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

שמעו - זה הדבר שהוא יודיע, הוא כולל לכל חי שנפח השם באפיו נשמת חיים, על כן: האזינו כל יושבי חלד.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כל העמים" - כי כלם צריכים לדעת המוסר הזה. 

מצודת ציון

"האזינו" - הטו אוזן.

"חלד" - אנשי הזמן.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שמעו זאת". תוכחה זו כוללת בין "עמים ולאומים" שהיא החברה המדינית, ובין יחידים ה"יושבים חלד"; כי בסכלות הזה השתבשו יחידים, גם תעו בו גוים וממלכות:

ביאור המילות

"שמעו, האזינו". האזנה קלה משמיעה. ומבואר אצלי (ישעיה א' י' ובכ"מ), שבכל מקום שיבואו על שני נושאים מתחלפים, ידבר אל הנושא העיקרי בלשון שמיעה ואל הטפל בלשון האזנה. ופה ה"עמים", שהם הקבוצים, עיקרים נגד "יושבי חלד", שמציין גם אנשים פרטים:
 

<< · מ"ג תהלים · מט · ב · >>