מ"ג תהלים מד י

<< · מ"ג תהלים · מד · י · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אף זנחת ותכלימנו ולא תצא בצבאותינו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַף זָנַחְתָּ וַתַּכְלִימֵנוּ וְלֹא תֵצֵא בְּצִבְאוֹתֵינוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַף־זָ֭נַחְתָּ וַתַּכְלִימֵ֑נוּ
  וְלֹא־תֵ֝צֵ֗א בְּצִבְאוֹתֵֽינוּ׃

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"אף זנחת ותכלימנו" - אף אם אתה תכלימנו אנו שמך לעול' נודה

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

אף - אמר הירושלמי: כי יחסר בי"ת והטעם באף זנחת ואיננו נכון, כי לא היה דבק כמו: אף ה', ואילו היה כדברו, היה האל"ף קמוץ, רק הוא כמו גם בשחוק והנה כי הושעתנו בימים הראשונים והבישות משנאינו ועתה לא די שלא הושעתנו אלא עד שזנחתנו. ותכלימנו - כנגד הבישות.

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת דוד

"אף זנחת" - אף בעת אשר עדיין זנחת אותנו והכלמת אותנו ולא תצא בצבאותינו להלחם מול העכו"ם 

מצודת ציון

"זנחת" - עזבת

"בצבאותינו" - ענין קבוצת אנשי המלחמה

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"אף", מעתה יתחיל לומר שלא לבד שאינך פועל ישועות כמקדם, כי עתה עברו על ראשינו המים הזדונים ובאנו מדחי אל דחי ואין מושיע, וחושב כל הצרות שעברו על ישראל ממדרגה למדרגה, תחלה "זנחת אותנו ותכלימנו", במה שלא הופיע לנו אור ה' כמקדם, ואחר זה "לא תצא אלהים גם בצבאותינו", בעת שנחלצנו לצבא עזבת אותנו ביד המקרה, לנצח או להנצח, ואח"כ הוספת להרע עמנו, עד.

 

<< · מ"ג תהלים · מד · י · >>