מ"ג תהלים מד ג


<< · מ"ג תהלים · מד · ג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אתה ידך גוים הורשת ותטעם תרע לאמים ותשלחם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַתָּה יָדְךָ גּוֹיִם הוֹרַשְׁתָּ וַתִּטָּעֵם תָּרַע לְאֻמִּים וַתְּשַׁלְּחֵם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַתָּ֤ה ׀ יָדְךָ֡ גּוֹיִ֣ם ה֭וֹרַשְׁתָּ וַתִּטָּעֵ֑ם
  תָּרַ֥ע לְ֝אֻמִּ֗ים וַֽתְּשַׁלְּחֵֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תרע לאומים" - הרעות לשבעה אומות גדולות ושילחתם מפנינו ואתה בידך כחך הורשתם מתוך ארצם ותטעם לאבותינו בתוכה

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אתה - כבר הזכרתי כי משפט העברים לחסר הבי"ת, כמו מצאתי בית ה', וככה: אתה בידך - בכוחך או במכתך.

ומ"ם ותטעם – שב אל אבותינו.

ולמ"ד לאומים – משרת כמו: שבחוהו כל האומים

ומ"ם ותשלחם – שב אליהם כמו ותגרשם.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הורשת" - גרשת 

מצודת דוד

"תרע" - הרעות להעכו"ם ושלחתם מארצם

"אתה ידך" - בכח ידך גרשת את העכו"ם מא"י ובמקומם נטעת את ישראל

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אתה ידך גוים הורשת", מה שהורשת את הגוים ליטע שם בני ישראל לא עשית זאת ע"י אמצעי וע"י הטבע, רק "אתה" בעצמך, "ובידך" לא ע"י סדרי הטבע, והיה בזה שני ענינים,
  • א) "שגוים הורשת" לטובת ישראל כדי "שתטעם" שם בארץ,
  • ב) עשית זאת מפני רשעת הלאומים, שעז"א "תרע לאומים" שזה יען רצית להרע להם ע"י רוע מעשיהם, ועי"כ "ותשלחם" מן הארץ, וכמ"ש כי מרשעת הגוים ה' מורישם מפניך ולמען הקים את השבועה, ר"ל לטובת ישראל, ולהעניש את הלאומים:

ביאור המילות

"אתה ידך". מוציא שליח כמ"ש באילת השחר (כלל ר"ט):

"גוים, לאומים". מבואר למעלה (ב' א') שגוים יקראו מצד הקיבוץ ולאומים או אומים יקראו מצד הדת, ושנאת ה' אותם היה על ידי דתיהם הנשחתות שהיו עובדי גלולים, ועז"א תרע לאומים והלמ"ד הוא לשימוש, או שחסר הלמ"ד תרע ללאומים:
 

<< · מ"ג תהלים · מד · ג · >>