מ"ג תהלים מד ג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אתה ידך גוים הורשת ותטעם תרע לאמים ותשלחם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַתָּה יָדְךָ גּוֹיִם הוֹרַשְׁתָּ וַתִּטָּעֵם תָּרַע לְאֻמִּים וַתְּשַׁלְּחֵם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַתָּ֤ה ׀ יָדְךָ֡ גּוֹיִ֣ם ה֭וֹרַשְׁתָּ וַתִּטָּעֵ֑ם
תָּרַ֥ע לְ֝אֻמִּ֗ים וַֽתְּשַׁלְּחֵֽם׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ומ"ם ותטעם – שב אל אבותינו.
ולמ"ד לאומים – משרת כמו: שבחוהו כל האומים
ומ"ם ותשלחם – שב אליהם כמו ותגרשם.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"הורשת" - גרשת
מצודת דוד
"תרע" - הרעות להעכו"ם ושלחתם מארצם
"אתה ידך" - בכח ידך גרשת את העכו"ם מא"י ובמקומם נטעת את ישראלמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) "שגוים הורשת" לטובת ישראל כדי "שתטעם" שם בארץ,
- ב) עשית זאת מפני רשעת הלאומים, שעז"א "תרע לאומים" שזה יען רצית להרע להם ע"י רוע מעשיהם, ועי"כ "ותשלחם" מן הארץ, וכמ"ש כי מרשעת הגוים ה' מורישם מפניך ולמען הקים את השבועה, ר"ל לטובת ישראל, ולהעניש את הלאומים:
ביאור המילות
"אתה ידך". מוציא שליח כמ"ש באילת השחר (כלל ר"ט):
"גוים, לאומים". מבואר למעלה (ב' א') שגוים יקראו מצד הקיבוץ ולאומים או אומים יקראו מצד הדת, ושנאת ה' אותם היה על ידי דתיהם הנשחתות שהיו עובדי גלולים, ועז"א תרע לאומים והלמ"ד הוא לשימוש, או שחסר הלמ"ד תרע ללאומים: