מ"ג תהלים מד ב


<< · מ"ג תהלים · מד · ב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֱלֹהִים בְּאָזְנֵינוּ שָׁמַעְנוּ אֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ פֹּעַל פָּעַלְתָּ בִימֵיהֶם בִּימֵי קֶדֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֱלֹהִ֤ים ׀ בְּאׇזְנֵ֬ינוּ שָׁמַ֗עְנוּ
  אֲבוֹתֵ֥ינוּ סִפְּרוּ־לָ֑נוּ
    פֹּ֥עַל פָּעַ֥לְתָּ בִ֝ימֵיהֶ֗ם בִּ֣ימֵי קֶֽדֶם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"באזנינו שמענו" - מכאן אתה למד שהיו מדברים בני קרח בשביל דורות הללו הבאים אחריהם שאילו בשביל עצמם לא היה להם לומר אבותינו ספרו לנו שהרי הם עצמם ראו נסי המדבר והים והירדן ומלחמות יהושוע כך מפורש באגדת תהילים

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אלהים באזנינו שמענו - והמספרים היו אבותינו, שהיו צדיקים והם נאמנים. ועוד: טעם אבותינו – שכל אב אוהב את בנו ולעולם לא יורנו, רק האמת לבדו.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"פועל פעלת" - הפעולה אשר פעלת

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אלהים", ר"ל כי דבר הנמסר לאדם ע"פ השמועה והקבלה יכול להיות שקר משני טעמים,
  • א) אם המספר הראשון בדהו מלבו,
  • ב) אם המספר האמצעי המספר בשמו בדה מלבו או שלא הבין דבריו כראוי, לעומת זה אמר שהקבלה שיש לנו מן הנסים שנעשו לאבותינו מימי קדם הם אמת מכל הצדדים,
  • א) שלא קבלנו הספורים ע"י מספרים אחרים רק "באזנינו שמענו",
  • ב) שאא"ל שמורישי הקבלה הזאת בדו מלבם הדברים האלה, כי "אבותינו ספרו לנו", וידוע שהאבות לא יורישו לבניהם אמונה כוזבת, וקבלה כזאת הנמשכת מאבות לבנים היא אמתיית, ובא לנו הקבלה כי "פועל פעלת בימיהם", היינו שפעלת אז פעולה חדשה בלתי נתלה בסדרי הטבע וחקיה שזה קרוי מעשה, (שמעשה הוא הדבר הנגמר שהוא פעולת הטבע, ופעולה הוא העסק המתחדש עתה), רק פעלת ע"פ נס ענינים חדשים נעלים על סדרי הטבע, וזה היה "בימיהם", שהם ראו זאת בעיניהם, רק שזה היה "בימי קדם", כי עתה אותותינו לא ראינו. - מבאר מה היה הפעל.

ביאור המילות

"פועל". הבדלו מן מעשה התבאר (ישעיה ה' ובסי' זה סי' כ"ח ד'):
 

<< · מ"ג תהלים · מד · ב · >>