מ"ג תהלים מג ד


<< · מ"ג תהלים · מג · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואבואה אל מזבח אלהים אל אל שמחת גילי ואודך בכנור אלהים אלהי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאָבוֹאָה אֶל מִזְבַּח אֱלֹהִים אֶל אֵל שִׂמְחַת גִּילִי וְאוֹדְךָ בְכִנּוֹר אֱלֹהִים אֱלֹהָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאָב֤וֹאָה ׀ אֶל־מִזְבַּ֬ח אֱלֹהִ֗ים
  אֶל־אֵל֮ שִׂמְחַ֢ת גִּ֫ילִ֥י
    וְאוֹדְךָ֥ בְכִנּ֗וֹר
    אֱלֹהִ֥ים אֱלֹהָֽי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל אל" - אל הקב"ה שהוא שמחת גילי "ואודך בכנור" - על שהוצאתני

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ואבואה, אל אל - שהוא שמחת גילי. וטעם אלהים אלהי – שיראה גוי לא חסיד שאתה אלהי.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"שמחת גילי" - המשמח אותי בגילה ורנה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואבואה", ר"ל רק אל ההבאה לשם שנדחי ישראל יכנס צריך אני עזר ותשועה, אבל כשאהיה שם "אבוא" בעצמי "אל מזבח אלהים" להקריב קרבנותיו, ואבוא "אל אל" לראות פני ה' ע"י שהוא "שמחת גילי" ושם "אודך בכנור אלהים אלהי":

ביאור המילות

"שמחת גילי". הגיל על דבר מתחדש, והשמחה התמידית שישאר אח"ז נקרא שמחה (כנ"ל כ"א ב'), ושמחה זו הוא האל, שבו ישמח לבנו:
 

<< · מ"ג תהלים · מג · ד · >>