מ"ג תהלים לט ד


<< · מ"ג תהלים · לט · ד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי בַּהֲגִיגִי תִבְעַר אֵשׁ דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חַם־לִבִּ֨י ׀ בְּקִרְבִּ֗י
  בַּהֲגִיגִ֥י תִבְעַר־אֵ֑שׁ
    דִּ֝בַּ֗רְתִּי בִּלְשׁוֹנִֽי׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

חם - כל כך חם לבי שבהגיגי תבער אש. דברתי בלשוני - הטעם כפול, או זה הוא שדברתי.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש מכובד החלי כל כך חם לבי עד שבהגיגי תבער אש, כי החם היוצא מפי בהגיגי הוא חם כמו אש שידמה שהאש תבער בי.


דברתי בלשוני: הוא כפל דבר, רוצה לומר: כשדברתי בלשוני.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"בהגיגי" - מלשון הגיון ודבור 

מצודת דוד

"בהגיגי" - כשהגה יוצא מפי בוערת כאש כי ההבל חם מאד

"דברתי בלשוני" - מוסב על תבער אש לומר תבער כאש כשאדבר בלשוני וכפל הדבר במ"ש

"חם לבי" - הלב אשר בקרבי נתחמם מאד מאש החלי

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חם לבי בקרבי", לבבי נתחמם מתשוקתו אל הדבור, עד "שבהגיגי תבער אש", בעת התחלתי להגות בדבור ההגיוני שהוא ממוצע בין הדבור והמחשבה, היה בקרבי כאש בוערת ונלאתי כלכל ולא אוכל, ולכן "דברתי בלשוני" והוצאתי את הגיגי מכח אל הפועל, עתה מתחיל השאלה:

ביאור המילות

"בהגיגי, דברתי". ההגיון הוא הממוצע בין הדבור והמחשבה, שעוד קודם יצא דבור מבואר כבר בערה אש, ולכן דבר בפועל:
 

<< · מ"ג תהלים · לט · ד · >>