מ"ג תהלים לט ג


<< · מ"ג תהלים · לט · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נֶאֱלַ֣מְתִּי ד֭וּמִיָּה הֶחֱשֵׁ֣יתִי מִטּ֑וֹב
  וּכְאֵבִ֥י נֶעְכָּֽר׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

נאלמתי, החשיתי - אפילו שאדבר טוב.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

נאלמתי דומיה נאלמתי בשתיקה.

כלומר כל כך אני שותק כאלו אני אלם.


החשיתי מטוב אפילו מדבר טוב החשיתי.

וכאבי נעכר: אף על פי שכאבי נעכר ונשחת אני חוסם את פי מלדבר אפילו הטוב כדי שלא יזדמן לפי הרע מתוך צערי.

ויש לפרש: החשיתי מדבר טוב כי לא יבא לי טוב שאדבר עליו.

או פרוש החשיתי: על מחשבות הלב, כי אין לי עוד תקוה בטוב, והחשיתי והחרשתי ממנו.

ובאמרו: נעכר, על הבשר, מקום הכאב, אומר ולא על הכאב עצמו.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וכאבי נעכר" - עם כי כאבי נעכר עכ"ז אתאפק ואחריש

"החשיתי מטוב" - כי שתקתי מלדבר גם דברים טובים ונחומים כי פן ברבות הדברים אצעק ואתרעם

"נאלמתי דומיה" - כ"כ ארגיל עצמי בשתיקה עד שנעשיתי כאלם בעבור השתיקה 

מצודת ציון

"דומיה" - ענין שתיקה כמו לך דומיה תהלה (לקמן סה)

"החשיתי" - ענין שתיקה כמו החשיתי מעולם (ישעיהו מב)

"נעכר" - ענין השחתה כמו עכרתם אותי (בראשית ל"ד)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נאלמתי דומיה", נדמיתי בשתיקה עד שהייתי כאלם, עד שגם "החשיתי מטוב", שלא דברתי אף הטוב והמוסר הנצמח מעיון הזה, כי יראתי לנגוע במחקר הזה, אבל עי"כ "וכאבי נעכר", כי נפשי הציקתני לעיין בנידון זה שהוא אחרית האדם ותכליתו, ולכן.

ביאור המילות

"דומיה, החשיתי". בשעת הפסקת הדבור נאמר לשון דממה, והשתיקה אח"כ בא בלשון חשה, כמ"ש ישעיה (סי' ס"ב):
 

<< · מ"ג תהלים · לט · ג · >>