מ"ג תהלים לז לג

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יהוה לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְהוָה לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ וְלֹא יַרְשִׁיעֶנּוּ בְּהִשָּׁפְטוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְ֭הֹוָה לֹא־יַעַזְבֶ֣נּוּ בְיָד֑וֹ
וְלֹ֥א יַ֝רְשִׁיעֶ֗נּוּ בְּהִשָּׁפְטֽוֹ׃

ה' - טעם ולא ירשיענו – שהשם יראה צדקת הצדיק והזכיר זה כי רשע אם לא יוכל בקנאתו להמיתו, יבקש תואנה על הצדיק שנתן לו ממון, או שהצדיק עשה לו חמס.

יהוה לא יעזבנו בידו כשיעליל הרשע על הצדיק לפני המושל לא יעזבנו יי' בידו ומחשבתו.

ולא ירשיענו בהשפטו: לפני המושל במה שהעלילו הרשע, אלא יצא נקי וצדיק מלפניו, ולא תתקים מחשבת הרשע.

"בהשפטו" - כאשר יהיה הרשע נשפט עם הצדיק בדבר העלילה ששם עליו לא ירשיענו המקום כי יוציא לאור משפטו ויצא זכאי

"בידו" - ביד הרשע

"ה' לא יעזבנו בידו". ונגד מה שהוא צופה עליו להרשיעו.

"ה' לא ירשיענו בהשפטו" ויגלה צדקתו לעיני כל, וכמ"ש כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי כמש"ש: