רד"ק על תהלים/לז
א
עריכהלדוד אל תתחר במרעים לכל השומע מוסרו אמר: אל תתחר.
ולפי שזכר מחשבת הרשעים ומעשיהם אמר שלא יפותה אדם להם בראותו הצלחתם כי לא תעמוד כי אחריתם לרע.
אל תתחר רצונו לומר אל תתערב.
והוא בשקל תפעל, ושרשו תחר [1] מענין ואיך תתחרה את הסוסים (ירמיהו יב ה) ; ולא מבנינו.
אל תקנא בעשי עולה: כשתראם שלוים.
ב
עריכהכי כחציר מהרה ימלו ימלו יכרתו; והוא מן הקל ושרשו נמל, והוא פעל עומד.
וכן: ימל קצירו (איוב יח טז).
וכירק דשא יבולון: ירק סמוך לדשא; וכן: ירק עשב לאכלה (בראשית א ל).
כילא יאכלו הבהמות העקר שבדשא ועשב, אלא הצומח מעל הארץ והוא הירוק והלח שבו.
והוא היבש והוא הנובל במהרה; והעקר נשאר בארץ ויצמח אחר זה.
והדבר הכלה במהרה נמשל כירוק שבו, כי העקר נשאר ימים רבים.
ג
עריכהבטח ביהוה ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה: פרושו הפוך: עשה טוב ובטח ביי', ורעה אמונה ושכן ארץ: כי הגמול אחר מעשה הטוב.
ויש לפרש כל הפוסק במעשה הטוב: אמר בפסוק הזה שלש תכונות האדם בטוב וברע והם הלב והיד והפה, בטח ביי' היא עבודת הלב שיבטח ביי' בכל לבו ויבין כי הוא העוזר והמכשיל, לא כמרעים עשי עולה שאין בוטחים כי אם בעשרם ובכחם, כמו שהקדים במזמור שקדם (פסוק ב): אין פחד אלהים לנגד עיניו.
ועשה טוב: הוא מעשה היד שיתן צדקה ויעשה מצות האל.
שכן ארץ ורעה אמונה: בכל מקום שתשכון תלמד לרבים לעבוד את יי' כמו שעשה אברהם, שנאמר (בראשית יג ד): ויקרא שם אברם בשם יי'.
היה מלמד לרבים דרך יי'.
והמלמד בני אדם רעה אותם כמו שאמר (ירמיהו ג טו): ורעו אתכם דעה והשכיל; וכמו שאמר (משלי י כא): שפתי צדיק ירעו רבים.
וזה עקר עבודת האל בפה.
כי מה שצריך לעצמו בעבודת האל, יתברך, בפה כמו: יחוד השם והתפלות והתשבחות עקרם הוא הלב.
ואפילו לא יוציאם בפיו יצא ידי חובתו; אבל למוד אחרים לא יתכן זולתי בפה.
וא"ו ורעה אמונה כוא"ו וישא אברהם את עיניו (בראשית כב ד יג).
ד
עריכהוהתענג על יהוה ויתן לך משאלת לבך: אם תעשה זה שצויתיך תתענג על יי', כלומר תמצא תענוג בו בכל מה שתתאוה והוא יתן לך משאלת לבך.
ובא הצוי (והתענג) במקום אי"תן, כמו: ומת בהר (דברים לב ג) כמו תמות; ושים בסלע קנך (במדבר כד כא) כמו תשים.
או פרוש והתענג: שתשמח בעבודתך את יי' ותהיה נהנה בה, והוא יפיק תאותך.
ה
עריכהגול על יהוה דרכך כל צרכיך השלך וגלגל עליו ובטח עליו ולא על אחר והוא יעשה: כי הוא יעשה וישלים הכל.
ו
עריכהוהוציא כאור צדקך יגלה לעולם צדקך כמו שהאור גלוי לעולם.
ומשפטך כצהרים: ועוד כמו הצהרים שהוא חזק האור כן יכירו כל העולם כי בצדק ובמשפט כל דרכיך.
ז
עריכהדום ליהוה כמו: הוחיל ליי'; וכן: דמו עד הגיענו אליכם (שמואל א יד ט), וכן: והתחולל ענין תוחלת משרש חיל, כמו: ויחילו עד בוש (שופטים ג כה) ; ויחל עוד שבעת ימים (בראשית ח י).
ויש מפרשים אותו מענין חיל כיולדה (תהלים מה ז) לו רצונו לומר: סבול החיל והכאב בעבורו.
אל תתחר במצליח דרכו באיש עשה מזמות: אם תהיה לך צרה ותראה הרשע מצליח דרכו ועשה מחשבותיו, ויזדמנו לו כמו שהוא רוצה, אל תתערב בו ואל תלמד ממעשיו, אלא הוחיל ליי' והוא יוציאך ממצרים.
ח
עריכההרף מאף אל תזעף על יי' אם לא יכונו דרכיך בחפצך, כי זהו דרך האויל, כמו שאמר (משלי יט ג): אולת אדם תסלף דרכו ועל יי' יזעף לבו.
ומה שאמר: ועזב חמה הוא כפל ענין במלות שונות.
והחכם רבי שלמה בן גברול פרש (תקון מדות הנפש בפתיחה) הרף מאף: הנח מדת הכעס, ועזב חמה: תתחרט על מה שעברה עליך זאת המכה והמדה.
אל תתחר אך להרע: אל תתערב עם הרשעים להרע מעשך כמו המרעים בעבור שתראה הצלחתם.
וטעם אך כאלו אמר עשה מה שתעשה; ומה שאמרתי: אך אל תתערב במעשה הרעה.
וכן (במדבר יד ט): אך ביי' אל תמרדו.
ט
עריכהכי מרעים יכרתון אל תבהלך הצלחת הרשעים כי יכרתון ואין להם העמדה וקוי יהוה אך קוי השם יעמדו אחריהם.
המה יירשו ארץ: כענין: יכין וצדיק ילבש (איוב כז יז).
ומלת: וקוי בנעת הוא"ו שהיא עי"ן הפעל מן קוה, והיו"ד סמן הרבים; אבל וקוי יי' יחליפו כח (ישעיהו מ לא) בהנעת היו"ד שהיא במקום עי"ן הפעל והוא"ו למשוך כוא"ו שומרי, ויו"ד הרבים נפלה מהמכתב [2].
י
עריכהועוד מעט ואין רשע תוחיל מעט ולא תראה הרשע.
והתבוננת על מקומו ואיננו: כשתתבונן על מקומו איננו, כלומר שתתבונן היטב אם נשאר לו שורש ועקר לא תמצא לו כי הכל הלך.
יא
עריכהוענוים יירשו ארץ וענוים שהיו בשפלות בפני הרשעים באבוד רשעים הם יירשו ארץ.
והתענגו על רב שלום: כי באבוד הרשעים שלום ושמחה בעולם, כמו שנאמר (משלי יא י): ובאבד רשעים רה.
יב
עריכהזמם חשב.
חשב רשע לעשות רעות לצדיק וחרק עליו שניו: וכשיראה שיכול לעשות לו חרק עליו שניו, כלומר כשיכול לומר לו: מצאתיך!
יג
עריכהאדני ישחק לו כי הוא יודע מה סופו.
כי ראה כי יבא יומו: כי בהתגאות הרשע על הצדיק אז יבא לו שכרו ושברו.
יד
עריכהחרב פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך: פתחו יש מפרשים (אבן עזרא בשם אחרים): ענין לטישה וחדוד כמו חרב פתוחה (יחזקאל כא לג) ; והמה פתחות (תהלים נה כב).
ויתכן פרושו: הוצאת החרב מתערה, ותקרא פתיחה כמו הוצאת האסור ממאסרו שנקראה כעין פתיחה, כמו: אסיריו לא פתח ביתה (ישעיהו יד יז) ; יסגור על איש ולא יפתח (איוב יב יד).
טו
עריכהחרבם תבוא בלבם הפך ממה שחשבו, כמו שנאמר על הרשע גם כן (תהלים ז טז): ויפל בשחת יפעל.
וקשתותם תשברנה: שלא יזדמן להם כמזימותם כמו שחשבו להרע לעניים ולישרים.
והאחד מן קשתותם קשת בשקל שבת, כמו רבה קשת (בראשית כא כ) ופרושו רבה בקשת.
טז
עריכהטוב מעט לצדיק כי הצדיק ישמח במעט שיהיה לו מן העולם הזה ויסתפק בו.
מהמון רשעים רבים: אבל הרשעים ברבות ממונם לא ישמחו בו אבל ישאלו יותר ואינם שבעים לעולם, כמו שאמר (משלי יג כה): צדיק אכל לשבע נפשו ובטן רשעים תחסר.
ועוד כי הרבות הממון לרשע לדעתו, כי יתגאה בו על בני אדם עד שיקומו עליו וימיתוהו ויקחו את כל אשר לו.
ופרוש המון כמו ממון, כמו (קהלת ה ט): ומי אהב בהמון.
או יהיה המון רבוי, והוא כנגד מעט שזכר.
ויהיה לפרוש הזה פרוש רבים: גדולים כמו (ירמיהו מא א): ורבי המלך שענינו גדולים.
ולפרוש הראשון יהיה טעם רבים אל הממון שזכר.
ואף על פי שהוא לשון יחיד, הנה כמוהו רבים, כמו (אסתר ט כג): וקבל היהודים; (משלי כח א) וצדיקים ככפיר יבטח וזולתם; ופרושו: נכסים רבים.
יז
עריכהכי זרועות רשעים תשברנה וסומך צדיקים יהוה: שלא יהיה כח בידם להרע לצדיקים, כי האל, יתברך, סומכם שלא יפלו מחרדת הרשעים.
יח
עריכהיודע יהוה ימי תמימים פרוש יודע: מכיר ומשגיח עליהם להאריך ימיהם ומכיר עליהם לטובה.
וכן: יודע יי' דרך צדיקים (תהלים א ו), כמו שפרשנו.
וכן: מה אדם ותדעהו (שם קמד ג) ; ידעת בצרות נפשי (שם לא ח) ; והדומים להם, שפרושם: ההכרה וההשגחה לטובה.
וטובם גם כן לא יפסוק אלא לעולם יהיה, וזהו: ונחלתם לעולם תהיה: לעולם הבא.
ואדני אבי, זכרו לברכה, פרש כל הפסוק: לעולם הבא.
והחכם רבי אברהם בן עזרא פרשו: לעולם הזה; ופרש נחלתם: שינחילו הטוב לבניהם.
יט
עריכהלא יבשו בעת רעה הוא דבר, או מלחמה, או חיה רעה.
ובימי רעבון ישבעו: רעבון בשקל פרזון; ובסמוך: ואת רעבון בתיכם (בראשית מב לג).
כ
עריכהכי רשעים יאבדו לפיכך לא יבשו התמימים.
ואיבי יהוה כיקר כרים כלו בעשן כלו: כיקר כרים פרושו: היקר והטוב שבכבשים, והוא חלב שקרב על גבי המזבח, שהוא כלה באש והולך לו בעשן, כן איבי יי' יהיו כלים.
וכפל כלו לרוב הכליון.
וכלו הראשון מלרע, והשני מלעיל לסוף פסוק.
כא
עריכהלוה רשע ולא ישלם ספר ממדות הרשעהמגונות, כי מה שילוה לא ישלם, ואין צריך לומר שלא יתן משלו.
וצדיק חונן ונותן: והצדיק בהפך, כי חונן לבני אדם ונותן להם משלו, ואין צריך לומר כי מה שילוה ישלם.
ופרוש חונן ונותן כמו (איוב יט כא): חנני חנני אתם רעי; אשר חנן אלהים (בראשית לג ה).
וכפל המתן במלות שונות להרבות המתן שנותן פעם אחר פעם כמה ענינים.
או פרוש חונן: מרחם.
ואמר: כי הצדיק יש בו שתי מדות האלה הטובות: הרחמים והנדיבות.
כב
עריכהכי מברכיו מברכי האל, יתברך.
לפי שלמעלה אמר: יודע יי' ימי תמימים אמר: כי מברכי האל והם הצדיקים יירשו ארץ לפי שהם חוננים ונותנים ועינם טובה, יוסיף להם האל עושר וכבוד ויברכם.
ויירשו ארץ כלומר שתהיה העמדה להצלחתם, כמו הירושה שהיא מאב לבן.
ומקלליו והם רשעים שעינם צרה, ואפילו מה שלוו לא ישלמו
יכרתו: ולא יהיה לעשרם העמדה וקיום, כי הם מקקלי יי', ויאבד עשרם וטובם ויכרתו מעולם הזה ומעולם הבא.
כג
עריכהמיהוה מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ: הצדיק שמתגבר במעשיו הטובים על הרשע האל יכון צעדו ויחפץ דרכו, על דרך, וכל אשר יעשה יצליח (תהלים א ג).
וטעם יחפץ: שיראה בדרכיו חפץ האל, יתברך, ורצונו יצליח בכל.
וטעם מצעדי ודרכו: כי בכל אשר ינוע בכל עסקיו יצליח.
והחכם רבי שלמה בן גבירול (תקון מדות הנפש, בפתיחה) פרש מצעדי גבר: דרכי עבודת האל, יתברך, ואמר: אל יעלה על לב האדם כי מה שאמר מיי' מצעדי גבר כוננו שהוא מראה ההכרח בעבודת האל, יתברך, אבל הוא על הטובה הצפונה לו, או על הרעה מן הגמול והעונש.
ומה שאמר מצעדי גבר כוננו רוצה לומר, כי המקום ברא הנפש שלמה לא תחסר כל; וכשהוא נוטה אל המעלות החשובות ואל המנהג הטוב, והוא מה שאמר כוננו: אז יהיה לרצון הבורא, והוא מה שאמר ודרכו יחפץ.
כד
עריכהכי יפל אם בא מקרה ויפל הצדיק ויפל מנכסיו לא יוטל לגמרי כלומר לא ישלך לארץ, כי יהוה סומך ידו: ומה שהביא עליו מהצרה הוא על דרך מוסר ואהבה, כמו שאמר (משלי ג יב): כי את אשר יאהב יי' יוכיח.
וזה הענין ין צדיק לרשע, כי הרשע כשיפל יכרת ואין תקומה לנפילתו, אבל הצדיק נאמר עליו (שם כד טז): כי שבע יפול צדיק וקם.
כה
עריכהנער הייתי כלומר לא בנעורי גם זקנתי ולא בזקוני ולא ראיתי לא ראיתי צדיק נעזב לגמרי וזרעו מבקש לחם: ולא זרעו שיבקש לחם על הפתחים.
וזרעו הבנים הקטנים שהניח אחריו לא יעזבם האל, יתברך, בזכותו, אף על פי שיבא לו חסרון לא יבא לו חסרון רע כמו שיבא לרשע.
ונעזב הוא שיחסר לו לחם ושמלה.
וכך בקש יעקב אבינו (בראשית כח כ): ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש, כלומר כדי חיותי לבד.
ואמר לו האל, יתברך, (שם טו): כי לא אעזבך; נראה כי מי שחסר אלה נקרא נעזב.
כו
עריכהכל היום רוצה לומר: כל הימים; וכן: אותך קויתי כל היום (תהלים כה ה).
כלומר: אפילו בעת דחקו הוא חונן ומלוה כפי כחו.
וזרעו גם כן ילמדו דרכיו, והם
לברכה: לעולם שיתנו משלהם ויחוננו הצריכים.
וכן: והיה ברכה בראשית יב ב): שתתן לאחרים מברכותיך ומטובך.
או פרושו: שיברכום בני אדם כשיראום ויאמרו: אלה זרע צדיק; האל, יתברך, יברכם בזכות אביהם!
כז
עריכהסור מרע ועשה טוב אמר לשומע מוסרו כמו שהחל במזמור אל תתחר (לז).
אמר: תן לבך ועיניך בדרך הצדיקים והרשעים כי יי' גומל אותם כפי מעשיהם וראה, כי אחרית הצדיקים לטוב ואחרית הרשעים לרע, לפיכך תאחוז דרך הצדיקים, וסור מרע ועשה טוב, כי זהו דרכם.
ושכן לעולם: ובזה תשכון לעולם כלומר: תשכון בטח או פרושו בלא חסרון מלת בטח; כי האדם אשר הוא ברע לא ישקוט ולא ינוח לעולם וינוד הנה והנה.
ובכלל סור מרע: כל המצות לא תעשה; ובכלל ועשה טוב: כל מצות עשה: שאף על פי שיסור מדרך הרע לא יהיה שלם אם לא יעשה טוב כמו שפרשנו בפסוק כי אם בתורת יי' חפצו (שם א ב).
ושכן כמו תשכון, כמו עלה.
.
.
ומת (דברים לב מט נ).
כח
עריכהכי יהוה אהב משפט והמשפט הוא מעשה היושר.
ולא יעזב את חסידיו ומי שיעשה דבריו במשפט לא יעזבנו יי'
לעולם נשמרו כלומר לא יסלר שמירתו מהם, אלא דבקה בהם שמירתו תמיד;
וזרע רשעים ולא כן זרע רשעים, כי הוא
נכרת: בבא יומו.
ואמר זרע כי בהכרתם יכרת זרעם עמהם.
ואמר: חסידיו אחר שאמר משפט, והחסד גדול מהמשפט כי הוא לפנים משורת הדין? לפי שכשירגיל אדם את עצמו במעשה היושר והמשפט לא יטה מקו האמת, ועל כל פנים יבא למדת החסידות, שהיא גמילות הטובה אף למי שלא נתחייב לו.
כט
עריכהצדיקים יירשו ארץ כמו שפרשנו (פסוק כב).
וישכנו לעד עליה: כפל לחזק שיהיה קיום והעמדה לטובתם ולמעלתם.
ל
עריכהפי צדיק יהגה חכמה מלבד מה שהוא עושה הצדיק שחונן מנכסיו ומלוה כי עינו טובה, כן חכמתו יורה לאחרים ומלמדם בדרך הטובה.
ולשונו תדבר משפט: יורה בחכמתו מה שהשיג מהחכמות ויורה במעשה היושר מה שבין אדם לחברו.
לא
עריכהתורת אלהיו בלבו כמו שהוא מורה בפיו כן הוא בלבו, וכן היא התורה בלבו, כי יהיה תוכו כברו.
לא תמעד אשריו: אפילו אחת מאשריו, ופרושו: רגליו.
לב
עריכהצופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו: אם יראה הרשע הצדיק מצליח והוא נופל מעצמו, הוא מקנא בו ונותן עיניו בו אם יבא שום דבר בידו להעלילו לפני המושל, שימיתנו, לפי שמקנא בו כראותו כי הוא בטוב והוא ברע.
לג
עריכהיהוה לא יעזבנו בידו כשיעליל הרשע על הצדיק לפני המושל לא יעזבנו יי' בידו ומחשבתו.
ולא ירשיענו בהשפטו: לפני המושל במה שהעלילו הרשע, אלא יצא נקי וצדיק מלפניו, ולא תתקים מחשבת הרשע.
לד
עריכהקוה אל יהוה אומר לשומע מוסרו: אם תבטח ביי', ושמר דרכו ותשמור דרכו שלא תסור מכל אשר צוה אותך: וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה: כי הרשעים אין להם העמדה וקיום; ואני ראיתי זה, לפיכך שמע אלי.
לה
עריכהראיתי רשע עריץ כי אני ראיתי רשע עריץ וחזק והולך ומצליח; וזהו: ומתערה כאזרח רענן: שפרושו שמתלחלח כמו העץ שהוא רענן ורטוב.
ונקרא העץ הרטוב: אזרח לפי שהוא נראה וגלוי לכל ביפיו ובלחותו, כמו שנקרא האיש אזרח כשהוא ידוע וגלוי לכל מי הוא ומשפחתו; והפכו הגר.
לו
עריכהויעבר והנה איננו ראיתי אזרח ועריץ ובמע זמן פניתי אליו והנה עבר.
ואבקשהו ולא נמצא: כי אפילו מקומו לא נמצא, כל כך כלה הכל: הוא וזרעו:
לז
עריכהשמר תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום: לא כן התם והישר כי אחריתם שלום.
ופרוש לאיש: לאיש כזה תביט ותראה כי אחריתו שלום.
לח
עריכהופשעים נשמדו יחדו אחרית רשעים נכרתה: אבל הפשעים והרשעים נשמדו יחדו, ואחריתם נכרתה.
לט
עריכהותשועת צדיקים מיהוה מעוזם בעת צרה: והצדיקים תשועתם מיי', והוא מעוזם בעת צרה לפיכך לא יכשלו לעולם.
ומעוזם בוא"ו עם הדגש.
מ
עריכהויעזרם יהוה ויפלטם יפלטם מרשעים ויושיעם כי חסו בו: יעזרם מהרשעים ויפלטם ויושיעם בעבור כי חסו בו.
והכפל לרוב העזרה והתשועה.
ושנה כמה פעמים זה הענין בזה המזמור כי אחרית רשעים לרע ולא תעמוד הצלחתם, ואחרית הצדיקים לטוב, בעבור שלא יתפתה אדם להצלחת הרשעים; ובעבור שרוב בני אדם מתאוים להצלחתם ויעשו כמעשיהם לפיכך הזהיר כל כך.