מ"ג תהלים לז כו

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כל היום חונן ומלוה וזרעו לברכה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כָּל הַיּוֹם חוֹנֵן וּמַלְוֶה וְזַרְעוֹ לִבְרָכָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כׇּל־הַ֭יּוֹם חוֹנֵ֣ן וּמַלְוֶ֑ה
וְ֝זַרְע֗וֹ לִבְרָכָֽה׃

"כל היום" - הצדיק חונן עניים ומלוה להם "וזרעו" - זה שהוא זורע לצדקה סופו לברכה

כל היום רוצה לומר: כל הימים; וכן: אותך קויתי כל היום (תהלים כה ה).

כלומר: אפילו בעת דחקו הוא חונן ומלוה כפי כחו.

וזרעו גם כן ילמדו דרכיו, והם לברכה: לעולם שיתנו משלהם ויחוננו הצריכים.

וכן: והיה ברכה בראשית יב ב): שתתן לאחרים מברכותיך ומטובך.

או פרושו: שיברכום בני אדם כשיראום ויאמרו: אלה זרע צדיק; האל, יתברך, יברכם בזכות אביהם!

"כל היום" - לפי שכל הימים היה חונן עניים ומלוה להם ולזה מהראוי שיהיו זרעו לברכה

"כל היום חונן ומלוה" עד שנעשה עני עי"כ, בכ"ז "זרעו לברכה" ותשוב ההצלחה ביד בניו, וצדקת אביהם תהיה ברכה לבניו, ולכן.