מ"ג תהלים לז כא


<< · מ"ג תהלים · לז · כא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם וְצַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹוֶ֣ה רָ֭שָׁע וְלֹ֣א יְשַׁלֵּ֑ם
  וְ֝צַדִּ֗יק חוֹנֵ֥ן וְנוֹתֵֽן׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן" - הקב"ה שהוא צדיקו של עולם חונן משלו ונותן לזה שהלוה מה שהוא גוזל ממנו

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לוה - בשעת צרכו. וצדיק חונן ונותן - כי יחון עליו על דרך: אם רעב שונאך.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לוה רשע ולא ישלם ספר ממדות הרשעהמגונות, כי מה שילוה לא ישלם, ואין צריך לומר שלא יתן משלו.


וצדיק חונן ונותן: והצדיק בהפך, כי חונן לבני אדם ונותן להם משלו, ואין צריך לומר כי מה שילוה ישלם.

ופרוש חונן ונותן כמו (איוב יט כא): חנני חנני אתם רעי; אשר חנן אלהים (בראשית לג ה).

וכפל המתן במלות שונות להרבות המתן שנותן פעם אחר פעם כמה ענינים.

או פרוש חונן: מרחם.

ואמר: כי הצדיק יש בו שתי מדות האלה הטובות: הרחמים והנדיבות.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"לוה רשע" - כשלא מצא ידו לגזול לוקח בהלואה ואינו משלם והצדיק המלוה אותו חוננו ונותנו לו במתנה לבל יענש בעבורו 

מצודת ציון

"חונן" - חומל

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לוה", מביא עוד ראיה בהבדל שבין הבוטח להבלתי בוטח, שהבלתי בוטח לא ישליטנו אלהי' ליהנות מעשרו שלא לבד שלא יחון דל כי גם "לוה רשע ולא ישלם" כי ירא פן יכלה ממונו, "והצדיק" לא לבד שישלם חובותיו כי עוד "חונן" בהלואה לאחרים וגם "נותן" צדקה בתורת מתנה, וזה מפני.

 

<< · מ"ג תהלים · לז · כא · >>