מ"ג תהלים לז כ


<< · מ"ג תהלים · לז · כ · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי רשעים יאבדו ואיבי יהוה כיקר כרים כלו בעשן כלו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי רְשָׁעִים יֹאבֵדוּ וְאֹיְבֵי יְהוָה כִּיקַר כָּרִים כָּלוּ בֶעָשָׁן כָּלוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י רְשָׁעִ֨ים ׀ יֹאבֵ֗דוּ
  וְאֹיְבֵ֣י יְ֭הֹוָה כִּיקַ֣ר כָּרִ֑ים
    כָּל֖וּ בֶעָשָׁ֣ן כָּֽלוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כיקר כרים" - כאור ענן בקר הנראה שחרית מלבין על מרחבי בקעה שאינו מתקיים כרים מישור כמו כר נרחב (ישעיהו ל') "כיקר" - לשון אור יקרות (זכריה י"ד) ויש פותרין כיקר כרים ככבוד כבשים שמפטמין אותן לטבח

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי - והרשעים יאבדו בימי הרעה והרעבון.

כיקר כרים - כחלב הכבשים, כמו: עם חלב כרים המושמים בעשן, שיכלו רגע אחרי רגע.

ויש אומרים: כיקר כרים - כעשב העמקים כמו כר נרחב, וכמוהו: ככר הירדן והוא כפול, כמו: בבבת עינו.

וטעם בעשן – כאשר יבעיר בהם המבעיר את הבערה. וכלו הראשון על היקר.

וכלו השני על הרשעים, ובאה המלה מלעיל בעבור סוף פסוק.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי רשעים יאבדו לפיכך לא יבשו התמימים.

ואיבי יהוה כיקר כרים כלו בעשן כלו: כיקר כרים פרושו: היקר והטוב שבכבשים, והוא חלב שקרב על גבי המזבח, שהוא כלה באש והולך לו בעשן, כן איבי יי' יהיו כלים.

וכפל כלו לרוב הכליון.

וכלו הראשון מלרע, והשני מלעיל לסוף פסוק.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"כיקר" - מלשון יקר 

מצודת דוד

"כלו" - כי אחר המיתה יכלו בעשן הגיהנם ויהיו כלים

"כיקר כרים" - כהיקר הנעשה לכבשים אשר יפטמו אותם להשמינם למהר עת שחיטתם כן טובות הרשעים בעוה"ז לטרדם לגיהנם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי", נגד מ"ש שה' יודע ימי תמימים ונחלתם לעולם תהיה, אומר אבל "רשעים יאבדו" ולא יכלו ימיהם ולא ישאר נחלתם, ונגד מ"ש לא יבושו בעת רעה אומר אבל "אויבי ה'" יהיו דומים אז "כיקר כרים", כצאן הפטומות על נאות דשא שבימי רעבון עת רעה כלו בעשן כלו, כמ"ש ישעיה ה' על ורעו כבשים כדברם עי"ש:

 

<< · מ"ג תהלים · לז · כ · >>