מ"ג תהלים לז א


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לדוד אל תתחר במרעים אל תקנא בעשי עולה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְדָוִד אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים אַל תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי עַוְלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְדָוִ֨ד ׀ אַל־תִּתְחַ֥ר בַּמְּרֵעִ֑ים
  אַל־תְּ֝קַנֵּ֗א בְּעֹשֵׂ֥י עַוְלָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל תתחר במרעים" - מוכיח את ישראל הוא שלא יתחרו בהצלחת המרעים לעשות כמעשיה' כמו (ירמיהו י"ב) ואיך תתחרה את הסוסים לרוץ במרוצתם האטיר בלע"ז "אל תקנא בעושי עולה" - לעשות עולה כמותם

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לדוד אל תתחר - יש אומרים: כי תתחר מבנין התפעל מגזרת חרון.

וטעם במרעים – בעבור המרעים ויהי על משקל: אל תתגר בם.

ויש אומרים: כמו תתחרה את הסוסים, אע"פ שהוא מהבנין הקל.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לדוד אל תתחר במרעים לכל השומע מוסרו אמר: אל תתחר.

ולפי שזכר מחשבת הרשעים ומעשיהם אמר שלא יפותה אדם להם בראותו הצלחתם כי לא תעמוד כי אחריתם לרע.

אל תתחר רצונו לומר אל תתערב.

והוא בשקל תפעל, ושרשו תחר [2] מענין ואיך תתחרה את הסוסים (ירמיהו יב ה) ; ולא מבנינו.


אל תקנא בעשי עולה: כשתראם שלוים.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"תתחר" - ענין הדמוע וההתערב כמו ואיך תתחרה את הסוסים (ירמיהו י"ב)

"במרעים" - ברשעים 

מצודת דוד

"בעושי עולה" - בהצלחת עושי עולה

"אל תתחר" - אל תתערב במריעים לעשות כמעשיהם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לדוד", ידבר על מעלות הבוטח בה' וההבדל בינו לבין הבלתי בוטח, "אל תתחר", ר"ל המשים לב אל רוע דרך המרעים ואל הצלחתם, אז או שנפשו תגעל בדרכם ויתחר בם, או שיקנא בהצלחתם וירצה להיות כמוהם, לעומת הא' אמר "אל תתחר במרעים", ולעומת הב' אמר "אל תקנא בעושי עולה", ומפרש נגד אל תתחר במרעים.

ביאור המילות

"תתחר". לרד"ק התי"ו שורש, כמו למה תתחרה ברעה והוא קל, ויותר נראה ששרשו חרה בנינו התפעל ובא בקמ"ץ והתחל (ש"ב י"ג), ופה בא בפת"ח:
 


  1. ^ *הערת המדפיס: ראה ספר השרשים לרבנו בשרש חרה.
  2. ^ *הערת המדפיס: ראה ספר השרשים לרבנו בשרש חרה.