מ"ג תהלים לב ו
<< · מ"ג תהלים לב · ו · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כׇּל־חָסִ֨יד ׀ אֵלֶיךָ֮
לְעֵ֢ת מְ֫צֹ֥א
רַ֗ק לְ֭שֵׁטֶף מַ֣יִם רַבִּ֑ים
אֵ֝לָ֗יו לֹ֣א יַגִּֽיעוּ׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
על זאת - שאתה נושא עון.
לעת מצוא - כדרך: דרשו ה' בהמצאו. ובקשת משם את ה' אלהיך ומצאת, או כאשר ימצא לבבו מפונה ממחשבות ופנוי מעסקיו וצרכיו, אז יתפלל על דרך: על כן מצא עבדך את לבו.
טעם לשטף מים רבים – רמז להמית אויביו במים, כמו: ימשני ממים רבים, או המות והתחלואים והמשילם למים שהתגברו.
וטעם רק כי המים יציקו אחרים וכאילו הוא קשור עם אליו לא יגיעו, וכמוהו בלשוננו הרבה.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"רק לשטף" - ר"ל לא יתפלל שלא יבוא עליו הפורענות כלל כי במה א"כ ימורק העון ורק תפלתו תהיה שלא יבוא הרבה יחד כשטף מים רבים
"לעת מצוא" - כשימצא לבו שלם בתשובה
"על זאת" - האמור למטהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"על זאת", ע"י הגשם היה שטף מים רבים כנ"ל, ע"ז אומר "הנה לעת מצוא רק לשטף מים רבים, על זאת יתפלל כל חסיד אליך אליו לא יגיעו", ר"ל לעת שימצאו מים רבים המוכנים רק לשטף, להשטיף את הכל, הלא אז יתפלל כל חסיד שלא יגיעו המים אליו ושיפסק השטף, אבל פה היה בהפך, כי ע"י.