מ"ג תהלים לב ד


<< · מ"ג תהלים · לב · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי יומם ולילה תכבד עלי ידך נהפך לשדי בחרבני קיץ סלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ סֶלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י ׀ יוֹמָ֣ם וָלַיְלָה֮ תִּכְבַּ֥ד עָלַ֗י יָ֫דֶ֥ךָ
  נֶהְפַּ֥ךְ לְשַׁדִּ֑י
  בְּחַרְבֹ֖נֵי קַ֣יִץ סֶֽלָה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי יומם ולילה" - היה כבד עלי מורא ידך וגזרותיך נהפך לשדי לחלוח שלי וכן לשד השמן (במדבר י"א) לחלוח שמן כך פירשו דונש ומנחם חבר לשון שדידה כמו משוד עניים (לעיל י"ב) רשעים זו שדוני (לעיל י"ז) "בחרבוני קיץ" - עד שייבש בחורב הקיץ מפני דאגת כובד ידך שהייתי דואג על חטאתי ולפיכך

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי, ידך - מכתך כי המכה ביד היא.

לשדי - מגזרת לשד השמן.

והטעם הליחה החמה שבה חיי האדם, גם בחרבוני קיץ דרך משל, שיבשה הליחה וימיו קרבו למות.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי יומם ולילה ביום ולילה אני דואג על עוני, וזהו שאמר:

תכבד עלי ידך שאני דוג ממכתך שלא תענישני עונש גדול כמו שעוני גדול.


נהפך לשדי ולרב דאגתי כחש בשרי וכבדי, ונהפך השמן לחרב ויובש.

ולשדי הוא טוב השמן ולחותו, כמו (במדבר יא ח): לשד השמן.

ואמר: בחרבני קיץ סלה: כי בקיץ יתיבשו הענינים.

ואף על פי שידע דוד ענשו על העון הגדול וקבל אותו בעולם הזה, אף על פי כן היה דואג עליו שמא לא נגמר מרוק העון בעולם הזה, ואולי יענש בו בעולם הבא.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כי וגו'" - ר"ל כי פחדתי פן יומם ולילה תכבד עלי מכת ידך והלחלוחית שבי יהיה נהפך ליובש כאלו היה לעולם בחורב הקיץ 

מצודת ציון

"לשדי" - ענין לחלוחית כמו לשד השמן (במדבר י"א)

"בחרבוני" - מלשון חורב ויובש החום

"קיץ" - הם ימי החמה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ביאור המילות

"לשדי". הלמ"ד שורש כמו כטעם לשד השמן, מענין לחלוחית:

"וחרבוני". שם מענין חרב ויבש:
 

<< · מ"ג תהלים · לב · ד · >>