מ"ג תהלים לא כד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אהבו את יהוה כל חסידיו אמונים נצר יהוה ומשלם על יתר עשה גאוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶהֱבוּ אֶת יְהוָה כָּל חֲסִידָיו אֱמוּנִים נֹצֵר יְהוָה וּמְשַׁלֵּם עַל יֶתֶר עֹשֵׂה גַאֲוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶ֥הֱב֥וּ אֶֽת־יְהֹוָ֗ה כׇּֽל־חֲסִ֫ידָ֥יו
  אֱ֭מוּנִים נֹצֵ֣ר יְהֹוָ֑ה
    וּמְשַׁלֵּ֥ם עַל־יֶ֗֝תֶר עֹשֵׂ֥ה גַאֲוָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אמונים נוצר ה'" - שומר ה' את המאמינים בישועתו וסומכים עליו

"על יתר" - מדה במדה מכוונת כחץ על יתר הקשת (סא"א) או יש לפתור על יתר חבל כנגד חבל קו כנגד קו ל"א יתר הוא לשון גאוה כמו (ישעיהו ט"ו) יתרה עשה פירוש ומשלם על יתר בגאוה לעושי גאוה (סא"א)

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


אהבו - לשון צווי, כמו אחזו לנו שועלים.

אמונים - תאר, כמו: פסו אמונים.

על יתר - הנותרים מאנשי הגאוה. ומלת לעשות, לתקן הסבות, כמו: וימהר לעשות אותו.

ויתכן היות גאוה חסר בי"ת, גם יחסר מלת מעשה כאילו אמר: ומשלם על יתר עושה מעשה בגאוה.

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"על יתר" - על יתרון הגאוה של עושי הגאוה

"אהבו" - לזה אהבו את ה' כי הוא שומר אנשי אמונים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



"אהבו", עפ"ז סיים דבריו נגד הדוברים על צדיקו של עולם עתק, ואחר שנתברר שיש שכר ועונש והשגחה, "אהבו את ה' כל חסידיו" כי הוא "נוצר" אנשי "אמונים", וכן "משלם על יתר של עושה גאוה" כמו שנצר את דוד ושלם עונש לשאול:

ביאור המילות

"אמונים". כמו כי פסו אמונים (למעלה י"ב):
 

<< · מ"ג תהלים · לא · כד · >>