מ"ג תהלים כ ב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יענך יהוה ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יַעַנְךָ יְהוָה בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יַֽעַנְךָ֣ יְ֭הֹוָה בְּי֣וֹם צָרָ֑ה
יְ֝שַׂגֶּבְךָ֗ שֵׁ֤ם ׀ אֱלֹהֵ֬י יַעֲקֹֽב׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
והנה דרך אחרת מזמור שיר ליום השבת או דוד חברו ואומר לנסיכו יענך ה' ביום צרה, או לעצמו ידבר. ויש אומרים: שהוא על המשיח.
יענך ה' ביום צרה - במלחמה.
וטעם אלהי יעקב – כי צרות רבות עברו לו בדרכים והשם שגבהו.רד"ק
ישגבך כי העזרה היא כמגדל עז שישגב האדם בו שלא תשלוט בו יד האויב.
שם אלהי יעקב: אמר אלהי יעקב לפי שראה יעקב עצמו בצרות יותר מאברהם ויצחק.
וכן אמרו בדרש (שוחר טוב; דברים רבה ב): אלהי אברהם, אלהי יצחק אין כתיב כאן אלא אלהי יעקב.
ואמר ריש לקיש משל לאשה עוברה שהיתה מקשה ללדת אמרין לה לית אנו ידעין מה נימר ליך אלא מאן דעני לאימך בעידן קשיותה יעני יתיך בקשיותך.
כן כתיב ביעקב לאל הענה אתי ביום צרתי (בראשית לה ב) ולכן אמר להם דוד לישראל מי שענה ליעקב אביכם הוא יענה לכם, הוי אומר ישגבך שם אלהי יעקב.
ובמקום אחר הוא אומר (בבלי ברכות סד א): מכאן לבעל הקורה שיכנס בעביה של קורה.
כן יעקב הוא אבינו לבד; אבל אברהם היה לו בן אחר והוא ישמעאל, ויצחק היה לו עשו.
גם יתכן לפרש כי פרוש אלהי יעקב על כל ישראל, כי נקראו יעקב וישראל, כמו אל תירא עבדי יעקב (ירמיהו ל י) ; וכן במקומות רבים.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ישגבך" - יחזק אותך שם אלהי יעקב ור"ל כמו שחזק את יעקב מול לבן ועשו ולא יכלו לו כן לא יוכלו אויביך לך
"ביום צרה" - כאשר תלחם מול האויבמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) "שיענהו ה' ביום צרה", ב)שהגם שהוא עתה רחוק מארץ הקדושה "ישגבך שם אלהי יעקב", השם שהבטיח ליעקב בהיותו חוץ לארץ והנה אנכי עמך ושמרתיך וגו' והשיבותיך אל האדמה הזאת, השם הזה יהיה גם לך למשגב שתשוב לא"י:
"יענך", מבאר שיש כמה הבדלים בין תשועת ה' לתשועת אדם,
- א) כי "יענך ה'" בעצמו לא ע"י שליח,
- ב) שלא יאחר מלהושיעו רק יענהו תכף "ביום צרה",
- ג) "ישגבך שם אלהי יעקב" ששמו לבד הנקרא עליך יעשה אותך לדבר נשגב וחזק מאד: