מ"ג תהלים כב כז


<< · מ"ג תהלים · כב · כז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יאכלו ענוים וישבעו יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יֹאכְלוּ עֲנָוִים וְיִשְׂבָּעוּ יְהַלְלוּ יְהוָה דֹּרְשָׁיו יְחִי לְבַבְכֶם לָעַד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יֹאכְל֬וּ עֲנָוִ֨ים ׀ וְיִשְׂבָּ֗עוּ
  יְהַֽלְל֣וּ יְ֭הֹוָה דֹּ֣רְשָׁ֑יו
    יְחִ֖י לְבַבְכֶ֣ם לָעַֽד׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יאכלו ענוים" - לעת הגאולה לימות המשיח "יחי לבבכם לעד" - כל זה אומר לפניהם

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

יאכלו - הטעם שהענוים יאכלו וישמחו וישבעו מרוב השמחה, בראותם כי השם הושיע העני אשר אין עוזר לו. וטעם יחי לבבכם – זה יאמר איש לרעהו כדרך ותחי רוח יעקב אביהם, כי לבו היה כמת.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

יאכלו ענוים וישבעו יהללו יהוה דרשיו ישראל שהם ענוים, כי הגוים היו גאים עד עת גאולת ישראל, וכן ישראל הם דרשיו, שהם דורשים אותו בגלות; וכשיהיו נגאלים יאכלו וישבעו משלל איביהם ויתענגו הפך ממה שהיו בגלות; ויאמרו להם:

יחי לבבכם ופרושו על דרך: ותחי רוח יעקב (שם מה כז), הפך וימת לבו (שמואל א כה לז) ; כי הרוח החיה היא בלב, וכשהאדם בצרה לבו מת, כמו שאמר (תהלים קט כב) ; וכשיצא מהצרה לרוחה הנה יחיה לבבו.

וטעם

לעד: כי לא יגלו עוד, אלא יהיו בארצם שמחים וטובי לב הם ובניהם עד העולם.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"יחי" - רצה לומר ישמחו בלבבם לעד כי המיצר כאלו לבו מת כמ"ש בנבל הכרמלי וימת לבו (שמואל א כה)

"יאכלו" - מזבחי שלמי התודה אשר אביא לה'

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יאכלו", מדבר נגד הכהנים מקריבי התודה, "שיאכלו ענוים" מבשר הזבח "וישבעו", ואח"כ "יהללו את ה'", ובזה "יחי לבבכם לעד", כאלו הלב המתפרנס מן בשר הקרבן מקבל שפע רוחני ממזון הקדוש שבו יחיה לעד בחיים הנצחיים:

 

<< · מ"ג תהלים · כב · כז · >>