מ"ג תהלים כב כה
<< · מ"ג תהלים כב · כה · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י לֹֽא־בָזָ֨ה וְלֹ֪א שִׁקַּ֡ץ
עֱנ֬וּת עָנִ֗י
וְלֹא־הִסְתִּ֣יר פָּנָ֣יו מִמֶּ֑נּוּ
וּֽבְשַׁוְּע֖וֹ אֵלָ֣יו שָׁמֵֽעַ׃
רש"י (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
"כי לא בזה", ר"ל "ענות" ועוני של "העני" לא בא בעבור שהוא "מבזהו", שהוא בעיניו כדבר בלתי נחשב להשגיח עליו כאשר לא ישגיח אדם על החתולים, או בעבור "שמשקצו" מחמת שנאה שיש לו עליו, (כמ"ש הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך), ולא מצד שאינו משגיח על כל הנעשה בעולם השפל כי "לא הסתיר פניו ממנו", כי "בעת שועו" אליו לישועה הוא "שומע":
ביאור המילות
"ענות". מענין הכנעה: