מ"ג תהלים כב כא

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַצִּ֣ילָה מֵחֶ֣רֶב נַפְשִׁ֑י
מִיַּד־כֶּ֝֗לֶב יְחִידָתִֽי׃

הצילה מחרב - כנגד: עדת מרעים. מיד כלב - כנגד כי סבבוני.

הצילה מחרב נפשי מחרב הגלות, שלא אספה בגלות

מיד כלב יחידתי: כלב אריה וראמים הם משל על מלכי אמות העולם, אשר אנחנו בגלות ביניהן.

וכל אחד לפי גדלתו קורא אותו.

ויחידתי היא הנשמה שהיא יחידה שוכנת בבתי חומר, ואין דומה לה, כי הנפש המתאוה היא הגוף.

"מיד כלב" - מדואג הנושך ככלב

"יחידתי" - נשמתי שהיא יחידה מול חלקי הגוף וכחותיו וכן מכפירים יחידתי (לקמן ל"ה)

"הצילה מחרב נפשי" מחרב הציידים, "ומיד כלביהם" הצילה "יחידתי", ר"ל הדבר האחד שנשאר לי אחר ששללו כל אשר לי, והוא חיי נפשי.