מ"ג תהלים כב ז


<< · מ"ג תהלים · כב · ז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאָנֹכִי תוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאָנֹכִ֣י תוֹלַ֣עַת וְלֹא־אִ֑ישׁ
  חֶרְפַּ֥ת אָ֝דָ֗ם וּבְז֥וּי עָֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואנכי תולעת" - כל ישראל מכנה כאיש אחד

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ואנכי - רחוק הוא שיאמר איש דעת על עצמו שאיננו איש, רק ידבר כנגד האויבים שהם יבזוהו ואיננו נחשב בעיניהם למאומה.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ואנכי תולעת אנכי נבזה בעיני הגוים כמו התולעת

ולא איש ואינני איש בעיניהם אלא

חרפת אדם ובזוי עם: אנו בגלות.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ובזוי עם" - כל עם מבזה זולתו עמדי וכפל הדבר במלות שונות

"חרפת אדם" - בני אדם יחרפו עמדי את הזולת כי יאמרו לו בחרפה שהוא שפל כמוני

"תולעת" - כחי תשש כתולעת

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואנכי" ואצלי נתהפך הדבר בשינוי גדול, שמלבד שאיני משיג התכלית מן הבטחון כי אינך מושיע, עוד שב הבטחון עצמו לי לחרפה גדולה, כי "אנכי" מצד עצמי "תולעת ולא איש", ר"ל לענין המעלה שיש לאיש על התולעת איני איש רק תולעת, אבל לענין החסרון שיש לאיש על התולעת יש לי "חרפת אדם", מחרפים אותי כאלו הייתי אדם ולא תולעת, (שעל התולעת לא ישימו לב לחרפו), ויותר מזה שלענין החרפה איני בעיניהם כאדם אחד כי אני "בזוי עם", שמבזים אותי כאלו אני עם, שמחזיקים אותי לענין החרפה כקיבוץ גדול, עד.

ביאור המילות

"ובזוי עם". עם בזוי, כמו רבים עמים, משנה כסף ודומיהם:
 

<< · מ"ג תהלים · כב · ז · >>