פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות תהלים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל ראה לנצח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָמַר בְּלִבּוֹ שָׁכַח אֵל הִסְתִּיר פָּנָיו בַּל רָאָה לָנֶצַח.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָמַ֣ר בְּ֭לִבּוֹ שָׁ֣כַֽח אֵ֑ל
  הִסְתִּ֥יר פָּ֝נָ֗יו בַּל־רָאָ֥ה לָנֶֽצַח׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אמר בלבו", תחלה "יאמר" הרשע "בלבו שכח אל", שהגם שהאל רואה ומשגיח הוא שוכח מלהעניש תיכף וע"כ אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה, אח"כ פוקר יותר ויאמר שהאל "הסתיר פניו" ואינו משגיח בשפלים כי על השמים כבודו, ואח"כ פוקר יותר ויאמר שהאל "בל ראה לנצח", שהראיה והידיעה נמנעים בחקו כפי טענות הפילוסופים שהביא במורה [ח"ג] שכפרו בידיעת ה' לגמרי, ויצייר שהרשע הולך מדחי אל דחי בשלשה עתותי חייו הנ"ל עד שבסוף ימיו יכחיש גם ידיעת ה' ויאמר לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אמר" - כ"ז הוא על כי חושב או האל שכח מעשיו או שאינו משגיח בהם

<< · מ"ג תהלים · י · יא · >>