מ"ג תהלים י יא


<< · מ"ג תהלים · י · יא · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל ראה לנצח

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָמַר בְּלִבּוֹ שָׁכַח אֵל הִסְתִּיר פָּנָיו בַּל רָאָה לָנֶצַח.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָמַ֣ר בְּ֭לִבּוֹ שָׁ֣כַֽח אֵ֑ל
  הִסְתִּ֥יר פָּ֝נָ֗יו בַּל־רָאָ֥ה לָנֶֽצַח׃


אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אמר - מודה הרשע ששם אל רק אין לו דעה, כדרך: איכה ידע אל. בל ראה - הטעם כפול כמשפט.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל ראה לנצח: אם ידע שכח. או פרושו: כי איננו יודע כלל, כמו האדם ששכח הדבר ואינו יודעו, או כאדם שיודע הדבר ומסתיר פניו ואינו רוצה לראותו לעולם; לפיכך אמר:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"אמר" - כ"ז הוא על כי חושב או האל שכח מעשיו או שאינו משגיח בהם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אמר בלבו", תחלה "יאמר" הרשע "בלבו שכח אל", שהגם שהאל רואה ומשגיח הוא שוכח מלהעניש תיכף וע"כ אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה, אח"כ פוקר יותר ויאמר שהאל "הסתיר פניו" ואינו משגיח בשפלים כי על השמים כבודו, ואח"כ פוקר יותר ויאמר שהאל "בל ראה לנצח", שהראיה והידיעה נמנעים בחקו כפי טענות הפילוסופים שהביא במורה [ח"ג] שכפרו בידיעת ה' לגמרי, ויצייר שהרשע הולך מדחי אל דחי בשלשה עתותי חייו הנ"ל עד שבסוף ימיו יכחיש גם ידיעת ה' ויאמר לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב:

 

<< · מ"ג תהלים · י · יא · >>