מ"ג תהלים י א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
למה יהוה תעמד ברחוק תעלים לעתות בצרה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָמָה יְהוָה תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָמָ֣ה יְ֭הֹוָה תַּעֲמֹ֣ד בְּרָח֑וֹק
  תַּ֝עְלִ֗ים לְעִתּ֥וֹת בַּצָּרָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תעלים לעתות בצרה" - תעלים עינים לעתות הצרה

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

למה ה' תעמוד ברחוק - אין ספק כי כבוד השם בכל מקום הוא, רק כאשר לא יראה עוזו ידמה לאיש עומד מרחוק, על כן לא יראה, או הוא קרוב ויעלים עיניו, לעתות שאנחנו בצרה.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

למה יהוה תעמד ברחוק המזמור הזה לא אמרו דוד על ענין אחד מיוחד, אלא תפלה היא שיתפלל בה כל אדם שהוא בצרה מאויבו.

וספר בו דרכי הרשע בעשקו העני ואשר אין לו כח להנצל ממנו.

ולפי שברוב לא יעשה העושק בפרהסיא ספר עשק עשק הרשע שיעשוק העני במארב ובמסתר, ואין לו דרך להשמר ממנו אלא על יי' עיניו.

וספר מעשי הרשע ביחיד וברבים, כי הרשע הוא אחד ועוזריו הם רבים.

וכלל בו גם כן העושר שעתידין אמות העולם לעשוק את ישראל בארצם; לפיכך אמר: אבדו גוים מארצו (טז).

ואמר: לערץ אנוש מן הארץ (יח) .

אמר: למה יי' תעמד ברחוק? כי כשתבוא העזרה מאתו לעני ולצועק כאלו הוא קרוב אליו ועוזרו, כמו שאמר (דברים ד ז) אשר לו אלהים קרבים אליו; ואמר (תהלים קמה יח): קרוב יי' לכל קראיו; וכשהאויב מתגבר כאלו האל ברחוק ומעלים עיניו מן העני, לפיכך אמר: למה יי' תעמד ברחוק.

ובי"ת ברחוק עומד במקום שנים, רצוני לומר: במקום רחוק.


תעלים לעתות בצרה: לעתות שהעני בצרה.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"תעמוד ברחוק" - כאלו תעמוד ברחוק מקום ותעלים עצמך בעת צרה 

מצודת ציון

"תעלים" - מלשון העלמה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"למה", ע"פ המזמור הקודם מתעורר על שאלת מפני מה יש רשע וטוב לו שזה סבה שיעלם מעיני הבריות כי יש אלהים שופטים בארץ, "למה ה' תעמוד ברחוק", מצייר כאלו ה' עומד תמיד מרחוק, שנדמה לנו כאילו אינו משים לב להשגיח ממרום שבתו על הנעשה פה בשפל, ורק בעת הצרה שהוא העת אשר יתקרב אל העולם הלז וישפוט בני אדם על רוע מעשיהם, שאז לא יעמוד עוד מרחוק, אבל גם אז אחר שאינו מעניש בעצמו רק על ידי הרשע שהוא שבט אפו, והרשע חושב כי בכח ידו הוא עושה זאת, וכן בני אדם חושבים שהוא מקרה ושלא על פי ה', ואם כן למה תעלים את עצמו גם "לעתות בצרה", הגם שאינך אז מרחוק ואתה שופט ומעניש, בכ"ז תסתיר את עצמך בל יראו שאתה הוא העושה זאת, כי.

ביאור המילות

(א-ב) "תעלים". את עצמך, כמו ופרעה הקריב, ולמ"ש יאמר גם כן שמעלים את העתות בצרה "בגאות רשע". שידמה שהרשע עושה העת צרה, ובזה הוא יוצא כדינו על העתות, וב' בגאות ב' התוך.

"ידלק". היא הרדיפה באש חמתו הבוער, "יתפשו". אלה שזו חשבו, יתפשו במזימות אלה. וע"כ בא לשון רבים: