מ"ג תהלים יח לז


<< · מ"ג תהלים · יח · לז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תרחיב צעדי תחתי ולא מעדו קרסלי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תַּרְחִיב צַעֲדִי תַחְתָּי וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תַּרְחִ֣יב צַעֲדִ֣י תַחְתָּ֑י
  וְלֹ֥א מָ֝עֲד֗וּ קַרְסֻלָּֽי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תרחיב צעדי תחתי" - המרחיב צעדיו אינו נוח ליפול וכן הוא אומר בלכתך לא יצר צעדך (משלי ד')

"מעדו" - איקלורגירי"נט בלע"ז

"קרסולי" - הם הרגלים מן האסתורין שקורין קביליי"א בלע"ז ולמטה

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

תרחיב, קרסולי - כתרגום: אשר לו כרעים. וטעם תרחיב – בעבור.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

תרחיב צעדי תחתי כמו בלכתך לא יצר צעדך ואם תרוץ לא תכשל (משלי ד יב); וזהו:

ולא מעדו קרסלי: אם הייתי רץ לפני איבי. ופרוש קרסלי: כרעי, כתרגום אשר לו כרעים (ויקרא יא כא): דיליה קרסולין.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מעדו" - ענין השמטה מן המקום

"קרסולי" - תרגום של כרעים הוא קרסולין 

מצודת דוד

"תרחיב" - הרחבת פסיעותי לבל ימעדו רגלי להיות נוח לפול

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תרחיב צעדי תחתי", שתחת שבאופן הראשון אמר ועל במותי יעמידני, שיעמוד במקום אחד, תרחיב צעדי לרוץ אחרי האויב (וגם בזה מציין שה' מרחיב צעדיו ולא נעשה זה בכחו),
  • ב) שהוא כאלו "תרחיב צעדי תחתי" היינו במקומי שבכ"ז אעמד במקומי כאילו רוח ה' יובילהו ע"י קפיצת הארץ אחר האויב שרודף, ובכ"ז עומד תחתיו, ובזה אמר "ולא מעדו קרסולי" כי בכ"ז אני עומד במק"א, ובענין זה.

ביאור המילות

"תרחיב". כאלו בצעד אחד הוא אצל האויב הגם שלא הלך רק עמד במקומו, כמו שפירשו חז"ל במליצתם פסיעותיו של א"א ג' מיל, ובכ"ז לא ימעדו הכרעים להנתק ממקומם על ידי הרחבת הצעד, ע"ז תפס קרסולי, שלא נמצא רק בשירה זאת:
 

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

כי הלא (לז) תרחיב צעדי תחתי כו', והוא כי מאז נמשח דוד למלך עד אשר הומלך בפועל היה כמי שפוסע פסיעה אחת, כי המשיחה היתה כמניח רגל במדרגה ועת בא המלכות אל הפועל היה כמניח הרגל השני גם הוא למעלה וגומר הפסיעה, ואמר דוד הנה הרחבת פסיעתי כי עבר זמן בין זה לזה, באופן כי היתה הפסיעה רחבה, ובפסיעה הרחבה מאד הלא מעדו קרסולי הפוסע. והנמשל כי בהרחבת הזמן ההוא, וגם בהיות שהפסיעה שהיה פוסע היה על ראש שאול למלוך במקומו, ועם כל זה שהיה לו מקום בהרחבת הזמן והיות שאול תחתי להתגאות על שכבר נמשחתי, לא מעדו קרסולי לשלוח ידי בו או על בית נבל וכיוצא בו. ובכן כבר נסיתני ה' בזה, ואם כן למה תייחל עד יום נקם לעתיד לבא.

<< · מ"ג תהלים · יח · לז · >>