<< · מ"ג תהלים · יח · לו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותתן לי מגן ישעך וימינך תסעדני וענותך תרבני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי וְעַנְוַתְךָ תַרְבֵּנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתִּתֶּן־לִי֮ מָגֵ֢ן יִ֫שְׁעֶ֥ךָ
  וִֽימִינְךָ֥ תִסְעָדֵ֑נִי
    וְֽעַנְוַתְךָ֥ תַרְבֵּֽנִי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וענותך תרבני" - הרביתה מדת ענותך להתנהג בה עמי

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ותתן - הזכיר וימינך - כנגד המלמד ידי למלחמה וזאת הענוה ששמת בי היא תגדלני ותעצימני והנה תרבני, כמו: על כל רב ביתו.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ותתן לי מגן ישעך בכל המלחמות ישעך היה לי מגן, שלא נגפתי באחת מכל המלחמות, ולא היה זה אלא וימינך תסעדני שימינך תסעדני

וענותך תרבני: כלומר ענותך וחסידותך עשתה זאת. כי לא הייתי ראוי לכך, אלא שחסידותך הרבתה אותי; כי אני הייתי בעם מעט ואיבי בעם רב, וענותך הרבתה אותי והייתי מנצח כאלו הייתי אני רב מהם. ואמר: וענותך דרך משל כאלו השפלת כבודך להשגיח בי.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וענותך תרבני" - גודל הענוה שבך להשגיח בי עשה אותי כאלו הייתי עם רב לנצח את האויב עם כי אנשי היו מתי מספר

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ותתן לי מגן ישעך", ר"ל שלמלחמה צריך,
  • א) המגן לשמירה,
  • ב) יד הימין לנצוח, הנה תתן את המגן לי, כאלו אני החזקתי את המגן בעת המלחמה, הגם שהוא מגן ישעך, שישועתך אחזה את המגן לא אנכי, תתנהו לי כאלו היה שלי, וכן אל הנצחון "ימינך תסעדני", עד שאנצח בימיני ע"י סעד של ימינך, וזה תעשה יען "שענותך תרבני", כאלו מרוב ענותך אינך רוצה ליחס הנצחון לך שאתה נצחת, ותגדיל אותי לתלות את הנצחון בי ומצד זה שתרצה ליחס את הנצחון אלי.
 

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(לו) ותתן לי מגן ישעך כו'. הנה על פסוק (בראשית טו יא) וירד העיט על הפגרים אמרו רבותינו ז"ל (פרקי דר"א פרק כח) כי בקש דוד לכלות את כל האומות כאחד, וזהו "וירד העיט על הפגרים" שהוא דוד על הפגרים הם האומות, שהראה הקב"ה לאברהם בפגרי הבתרים שהם משל אל האומות, וישב אותם אברם (בראשית שם) שלא הניחו אברם. ויהיה הענין, כי במה שאברהם מכרנו למלכיות תחת גהינם נמנע מלעשות רצון דוד לכלות האומות, למען ישעבדו את ישראל. וראוי לשית לב, היכן מצינו שבקש דוד לכלות את האומות. ואחשבה כי הנה הוא בפסוקים האלו, והוא כי הנה הוא יתברך נדר (לאבות) לדוד כי זולת ממלכתו בחייו עוד יוסיף לו לעתיד, כי הוא יגדל וירד מים עד ים כו' לפניו יכרעו ציים כו' מלכי תרשיש כו' (תהלים עב ח - י), כי הוא דוד הוא מלך המשיח (ילקוט הראובני), ואז יכניע ויאבד את כל שונאי ה' כד"א (תהלים ב ח) שאל ממני ואתנה גוים נחלתך כו' תרועם כו' ככלי יוצר תנפצם. והנה בכמה מקומות מצינו כי המשכון הגדול שיש לנו הוא, כי ישועתו של הקב"ה ישועתן של ישראל (ויקרא רבה ט ג) כי לא יטוש ה' שכינתו בגלות, וזה יתקיים לימות המשיח כי יום נקם יהיה על ידו:

  ובזה יאמר, כי מעתה אמר דוד לפני הקב"ה הנה ותתן לי לעתיד מגן ישעך, כלומר כי המגן שנתת לי הוא ישעך, כי ישועתך היא מגן לי ומשכון כי בו נבטח להוושע, וזה הוא להיות לי למגן בל יצרו לי אויביך. ולנצח גם כן אותם זולת הצלתי, הנה ימינך תסעדני. ולהיותי זולת שתי אלה מלך גדול על כל העולם וישראל כולו, הנה וענותך תרבני. ואם כן אחר כי גם לעתיד אני צריך אליך בשלשת הדברים האלה, ובלעדם אין לי יכולת מצד עצמי, אם כן גם מעתה עשה זאת איפה והיה עמי, כי למה תיחל מלעשותו עתה. אם הוא למען נסותני אם אתמיד בצדקתי פן יקרני כשאול שנכשל ונדחה, הנה עמדתי בנסיון, כי הלא עמדתי זמן בנסיון ולא נכשלתי:

<< · מ"ג תהלים · יח · לו · >>