מ"ג תהלים יז טו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲנִ֗י בְּ֭צֶדֶק אֶחֱזֶ֣ה פָנֶ֑יךָ
אֶשְׂבְּעָ֥ה בְ֝הָקִ֗יץ תְּמוּנָתֶֽךָ׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רד"ק
ומה שאמר: אני בצדק; כי אני מצפה ומיחל לחזות פניך לעולם הבא בצדק שאעשה בעולם הזה, לא לאכול ולהתענג כמוהם.
אשבעה אמר אשבעה כנגד ישבעו בנים: הם ישבעו בעולם הזה, ואני אשבעה לעולם הבא.
בהקיץ כי לא תמות ותישן נפשי, הפך וישנו שנת עולם (ירמיהו נא לט נז).
תמונתך: על דרך ותמנת יי' יביט (בדבר יב ח) שהוא כמו תמנת יי' ראה; והוא השגת השכל, מכבוד האל כפי כח הנשמה אחרי הפרדה מהגוף.
ומשה רבנו, עליו השלום, היה לו זה עם חיי הגוף, מה שלא היה כן לשאר הביאים, כי שכלו היה שכל בפועל, כשנתבטלו לו כלי הגוף, כלם לחם לא אכל ומים לא שתה (שמות לד כח) ; ואז תמנת יי' יביט.
ולא כן אליהו שנאמר בו בכח האכילה ההיא כמו שפרשנו במלכים (א יט ח).
ולשאר הנביאים יהיה להם זה אחר מיתה.
והחכם רבי אברהם בן עזרא פרש הפסוק הזה: בעולם הזה; וכן פרש אותו: יש לי חפץ לחזות פניך, כי הצדק ששמרתי היתה סבה להתענגי בראותי פניך.
והטעם להכיר ולהביט מעשי יי' שהם כללים בחכמה עשוים ולנצח עומדים.
ואני שבע מתענוג תמונתך, לא כמו הרשעים שהם מתים מחלד, שהם שבעים כאשר תמלא בטנם; וזה איננו בחלום רק בהקיץ.
וזאת המחזה איננה במראות העין רק במראות שקול הדעת שהן מראות אלהים באמת.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"בצדק" - בעבור הצדק שעשיתי אזכה לחזות פניך ואשבעה ממראית תמונתך בעת בא זמן הקיצה הוא תחיית המתים כמ"ש ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו וגו' (דנייאל י"ב)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"תמונתך". היא אנדרטא של דבר, כמו תמונת כל סמל, כי הנפש היא ציור של חכמת אלהים: