מ"ג תהלים ט א
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
למנצח עלמות לבן מזמור לדוד
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לַמְנַצֵּחַ עַלְמוּת לַבֵּן מִזְמוֹר לְדָוִד.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לַ֭מְנַצֵּחַ עַל־מ֥וּת לַבֵּ֗ן
מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ועוד: למה היה סמוך אחריו למ"ד? גם האומר כי לבן היה שם משורר כמו בן ויעיאל איננו נכון, כי אין משפט הלשון לאמר ליצחק ליעקב בפתחות הלמ"ד בשם אדם, כי השם נודע כאשר פירשתי בספר השם.
ויש אומרים: כי לבן – הוא נבל הפוך.
ועל מות – איש הבנים ומות בנו. והנכון דברי רבי דונש הלוי: שהיה שם אחד נסיכי הגוים שלחץ את ישראל.
כאשר יפרש במזמור.רד"ק
ויש אומרים (אבן עזרא במקומו): כי לבן הפוך הוא נבל.
ואמרו: כי כשמת נבל הכרמלי אמר דוד זה המזמור; והוא רחוק מאוד.
כי ענין המזמור מדבר על אדם שהרע לישראל, ונבל לא הרע לשום אדם, אלא שהיה כילי בממון.
ויש אומרים (שם): כי לבן הוא כמו ביו"ד והוא גלית שנקרא איש הבנים, וכאשר הרגו דוד אמר זה המזמור.
ואדני אבי, זכרו לברכה, כתב: כי על גלית נאמר זה המזמור; אבל הוא פרש לבן למשורר ששמו בן (שם), כמו שכתוב בדברי הימים (א טו יח): ועמהם אחיהם המשנים זכריהו ב ן ויזיאל.
ופרש על מות: שהוא שתי מלות כמו מלה אחת, מן עלמות שיר.
וכמוהו שתי מלות וענינן מלה אחת: פקח קוח (ישעיהו סא א) ; יפה יפיה (ירמיהו מו כ) לגאי יונים (תהלים קכג ד).
ואף על פי שנפתח"ה למ"ד לבן, ולא כן המנהג על שם אדם, שלא תאמר לַיצחק לַידותון; שלא תבוא על שם העצם ה"א הידיעה.
אף על פי כן באה הידיעה להורות כי על בן המשורר אמר, כי אם היה אומר לבן בשב"א לא היה נכר כי על המשורר אמר ששמו בן.
מכל מקום ענין המזמור נכון לפרשו על גלית הפלשתי.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
או יאמר על דרך זה בשום לב אל אומרו למנצח (ושיר) [ומזמור], וגם אומרו "על מות לבן" בין שניהם. אך הנה דרך אנשים שבמות בנו גם שימחל עונו הוא דואג ואינו מקיים מצות ה' לברך ברוך דיין האמת בשמחת לבו כאשר באומרו שהחיינו או הטוב והמטיב כמשנת חכמים (ברכות ס ב) מפסוק ואהבת את ה' וכו', ומברך בדאגה. אך דוד במות בנו זה, שמח, ויקם ויאמר שימו לחם, גרם זה שברך דיין האמת בכל לבו. ובזה יאמר "למנצח" כו' לומר על היות לי תואר למנצח שהוא תואר שמחה "על מות לבן" שלא כדרך אנשים על כן "מזמור לדוד", יען שעל ידי כן אקיים המצוה לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה בשמחה, כי אני (ב) "אודה ה' בכל לבי" על מות הבן: