מ"ג תהלים ז ו


<< · מ"ג תהלים · ז · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ירדף אויב נפשי וישג וירמס לארץ חיי וכבודי לעפר ישכן סלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יִרַדֹּף אוֹיֵב נַפְשִׁי וְיַשֵּׂג וְיִרְמֹס לָאָרֶץ חַיָּי וּכְבוֹדִי לֶעָפָר יַשְׁכֵּן סֶלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יִ֥רַדֹּֽף־אוֹיֵ֨ב ׀ נַפְשִׁ֡י וְיַשֵּׂ֗ג
  וְיִרְמֹ֣ס לָאָ֣רֶץ חַיָּ֑י
    וּכְבוֹדִ֓י ׀ לֶעָפָ֖ר יַשְׁכֵּ֣ן סֶֽלָה׃


רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ירדף אויב נפשי המלה הזאת (ירדף) היא מרכבת מפעל הקל ומפעל הדגוש: מן הקל יאמר יִרְדֹּף ומן הדגוש יאמר יְרַדֵּף; והרכבה המלה הזאת משניהם.

וטעם ההרכבה, כי האויב ירדפהו בעצמו וירדפהו לאחרים, שיאמר לאחרים שירדפוהו.

כך שאול היה רודפו ומרדפו לישראל.

ואמר: נפשי כי לא ירדפני לאסרני במאסר אלא להמיתני כמו שדמה כמה פעמים להמיתו בידו.


וישג וירמס לארץ חיי ואם ישיגני ירמס לארץ חיי, כי לא יניחני שלא יהרגני.

ותחסר מלת אם כמו (ישעיהו ל ג): ונתן לכם אדני לחם צר ומים לחץ: שפרושו ו א ם נתן; ותמאן לשלחו (שמות ד כג ג) ו א ם תמאן.

וא"ו וירמס כפ"א רפה בלשון ישמעאל.

או פרושו: הוא חושב בנפשו כשרודף אחרי שישיגני וירמס לארץ חיי וכבודי לעפר ישכן.

וכבודי לעפר ישכן סלה: וכבודי הוא נפשי.

ומחשבתו שישכין כבודי לעפר.

ואף על פי שהנפש לא תשכון בעפר במות האדם, הוא על דרך משל, כמו: דבקה לעפר נפשי (תהלים קיט כה).

או לפי מחשבת האויב, כי יחשוב שאין לנפשי תקומה, כי יחשבני לרשע ואיש דמים.

ומלת סלה פרשתיה (תהלים ג ג) שהיא הרמת הקול בנגון, ואין לה טעם בענין שהיא בו; ואיני צריך לפרש אותה בכל מקום.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ירדף" - כאומר ואם לא כדברי כן הוא יהיה גמול עונשי שהאויב ירדוף אחר נפשי ויזרז לזולתו לרדפני וישג אותי וירמסני בארץ כל ימי חיי ואת כבודי ישפיל להיות שוכן לעולם עד העפר 

מצודת ציון

"ירדף" - הוא לשון מורכב מן יפעול ויפעיל

"חיי" - רצה לומר כל ימי חיי

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ירדף האויב את נפשי" וגם "ישג וירמוס את חיי לארץ", ומלבד זה גם את "כבודי לעפר ישכן", כאילו הרגני בדין ובמשפט על חטאי, הכי היה ראוי שאשתוק על זה (ולדברי חכמינו זכרונם לברכה שפי' כוש בן ימיני זה שאול, כיון על שהיה בידו להכותו בכרתו כנף מעילו ואם היה הורגו היה הורגו כדין כי רודף היה אחרי נפשו וכבודו), סלה בזה סיים הענין, ומתחיל לצייר מפלת כוש:

ביאור המילות

"ירדף". מורכב מבנין הקל ירדף, ומהכבד ירדף, שרודף בעצמו ומעמיד אנשים לרדפו:
 

<< · מ"ג תהלים · ז · ו · >>