מ"ג תהלים ג ג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רבים אמרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רַבִּים֮ אֹמְרִ֢ים לְנַ֫פְשִׁ֥י
אֵ֤ין יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵאלֹהִ֬ים סֶֽלָה׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
"ישועתה" — שנים סימנים לשון נקבה, דרך צחות, כמו (שמות טו טז): "אימתה"; (תהלים קכ א): "בצרתה".
והזכיר על נפשו לו, כמו (ישעיהו לב ו): "להריק נפש רעב".
ורבים יפרשו סלה כמו לנצח, ואיננו נכון. ומתרגם ספר תהלות לאחרים אמר כי מלת סלה אין לה טעם, רק היא לתיקון טעם הניגון; והעד, כי לא תמצא זאת המלה בכל המקרא כי אם בתפילת חבקוק שלושה, שהוא כדרך תהילות, (חבקוק ג א): "על שגיונות" כמו (תהלים ז א): "שגיון לדוד"; (חבקוק ג יט): "למנצח בנגינותי". והנה יהיה פירוש סלה לנצח? וכתוב (תהלים פא ח): "על מי מריבה סלה", ופעם אחת היתה! גם כתוב (חבקוק ג ג): "וקדוש מהר פארן סלה". ויש אומרים כי סלה שב אל וקדוש. ועוד כתיב (חבקוק ג יג): "ערות יסוד עד צואר סלה". והנכון, כי טעם סלה כמו 'כן הוא' או 'ככה' ו'אמת הדבר', ונכון הוא.רד"ק
והטעם: כי רבים מחכמי ישראל, כמו אחיתופל ואחרים, היו חושבים כי היה לו זה העונש על דבר בת שבע, כמו שהיה.
והיו גם כן חושבים שלא תשוב המלוכה לו לעולם, לפיכך היו אחרי אבשלום ומרדו בו והיו אומרים כי אין לו חלק לעולם הבא; לפיכך אמר לנפשי.
ואמר: אין ישועתה לו באלהים אין ישועה לו בעולם הזה כי לא ינצל מיד אבשלום ואין ישועתה לנפשו לעולם הבא.
לפיכך אמר גם כן ישועתה, רצונו לומר: ישועה וישועה; כי כל כפל תוספת לכפל הענין.
וכן עזרתה מזמור מד, כז; סג ה; צד, יז): רב עזרה; תבואתה (דברים לג טז) ; נפלאתה (שמואל ב א כו) ; החבאתה (יהושע ו יז) כמו שכתבתי בחלק הדקדוק מספר מכלול.
וכן אמר בדרש (מדרש שוחר טוב במקומו): רבים אמרים רבים בתורה.
.
.
דואג אב בית דין היה שנאמר אביר הרעים אשר לשאול (שמואל א כא ח).
ואחיתפל יועץ (דברי הימים א כז לג) ; ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל איש בדבר האלהים (שמואל ב טז נג).
ומה היו אומרים? אפשר! אדם ששבה את הכבשה והרג את הרועה והפיל את ישראל בחרב יש לו תשועה? אין ישועתה לו באלהים! סלה: ומלת סלה רוב המפרשים אמרו שהיא כמו לעולם.
וכן תרגמה יונתן בתפלת חבקוק (חבקוק ג ג ט יג): לעלמין; וכן היא שגורה זאת המלה בתפלותינו בזה הענין.
והחכם רבי אברהם בן עזרא, זכר צדיק לברכה, פרש (במקומה): שהיא כמו אמת.
ואני אומר: כי איננה מלת ענין; ופרושה לשון הגבהה מן סלו סלו המסלה (ישעיהו סב, י).
כלומר: באותו המקום שהיא נזכרת ונקראת זאת המלה היתה הרמת קול המזמור.
והראיה כי לא תמצא אותה אלא בזה הספר ובתפלת חבקוק שהיתה שיר, כמו שכתוב גם כן שם (ג יט) למנצח בנגינותי.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"רבים" - ר"ל גדולים במעלה כמו וכל רבי מלך בבל (ירמיהו לט)
"סלה" - ענינו בכ"מ כמו לעולם
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •