מ"ג שמות לט לב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותכל כל עבדת משכן אהל מועד ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֵּ֕כֶל כׇּל־עֲבֹדַ֕ת מִשְׁכַּ֖ן אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וַֽיַּעֲשׂוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּ֠כֹ֠ל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּשְׁלֵימַת כָּל עֲבִידַת מַשְׁכְּנָא מַשְׁכַּן זִמְנָא וַעֲבַדוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל דְּפַקֵּיד יְיָ יָת מֹשֶׁה כֵּן עֲבַדוּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּשְׁלִימַת כָּל עִיבִידַת מַשְׁכְּנָא מַשְׁכַּן זִימְנָא וַעֲבָדוּ בְּנֵי יִשְרָאֵל הֵיכְמָא דְפַקֵּיד יְיָ יַת משֶׁה הֵיכְדֵין עֲבָדוּ: |
רש"י
מפרשי רש"י
[ג] שלא היו יכולין להקימו. דאם לא כן "ויביאו את המשכן אל משה" למה לי, אלא שרוצה לומר שלא היו יכולין להקימו, והיו מביאים אותו אל משה להקימו:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
של נדבת המשכן והעסק בו לשם ה' ובכוונה הראויה וזה קורא עבודת משכן וזה מיחס לכלל ישראל, ועז"א ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה' את משה שקיימו מצות ה' כראוי בכל
פרטיו:אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
עוד ירצה באומרו ותכל, לצד שהיה בה מלאכות שנעשו מעצמן, שהיא מנורה, שאמרו ז"ל (במד"ר פט"ו) שנעשית מעצמה, לזה לא כינה הכל עליהם, כי יש חלק במלאכה שהוא לא נעשה אלא הכאה בקורנס והיא מעצמה כלתה.
עוד ירמוז על דרך אומרו (תהלים, פד): "נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'", כי עשו כל העבודה חשוקה וכלילת יופי[6]:
ויעשו בני ישראל וגו'. והגם שלא עשה אלא בצלאל וחכמי לב, שלוחו של אדם כמותו (קידושין מב.), וכאילו כל ישראל עשו. והגם שלא מצינו שעשה בצלאל אלא במאמר ה', ולא הם שלחוהו, אף על פי כן, הרי הסכימו עליו:
עוד נראה כי כאן עשה הכתוב מחברת הכללות בקיום התורה[7], והראה כי בני ישראל יזכו זה לזה, והתורה נתנה להתקיים בכללות ישראל, כל אחד יעשה היכולת שבידו ויזכו זה לזה. ואולי כי לזה רמז באומרו (ויקרא י"ט, י"ח): "ואהבת לרעך כמוך", פירוש, לצד שהוא כמותך, כי בשלומו ייטיב לך, ובאמצעותו אתה משלים שלימותך. ואם כן אינו אחר אלא אתה עצמך וכאחד מחלקיך, ובזה מצאנו נחת רוח כי ה' צוה תרי"ג מצות, ומן הנמנע שימצא אדם אחד שישנו בקיום כולם, וזה לך האות: כהן, ולוי, וישראל ונשים - יש מצות עשה בכהנים שאין מציאות לישראל לעשותם, ויש מצות לישראל שאינם בכהנים, וכן בלוים, וכן בנשים; ומה מציאות יש ליחיד לקיימם להשלים תיקון לרמ"ח איבריו ושס"ה גידיו אשר יכוונו להם, אלא ודאי שתתקיים התורה במחברת הכללות ויזכו זה מזה,
והוא מה שאמר הכתוב כאן: ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה', כינה לכולם יחד מעשה כולם, הגם שמהם הביאו הנדבה מהם עשו מלאכה, יאמר על כללותם שעשו הכל, וסמך מאמר זה למלאכת הבגדים אשר עשאום יחידים מישראל, להעירך כי על פרט זה יאמר שעשאוהו בני ישראל באין הבדל, ומעתה כל אחד מישראל הביא כל הי"ג מינים שבנדבה ועשה כל המלאכות האמורות:
ככל אשר וגו'. נתכוין בזה להסיר החשד מהם, כי יראה הרואה שצוה ה' על המשכן ונעשה וקפלוהו ג' חדשים (שמו"ר פנ"ב), יאמר כי היתה סיבה מצד המעשה שהיה בו דבר בלתי הגון או שישראל עכבו דבר מכל האמור במצותו, לזה אמר ותכל וגו' ויעשו בני ישראל ככל, ומה טעם המתין הקדוש ברוך הוא עד חדש הראשון, שהוא חדש המשובח שנקרא "ראשון", והוא אומרו בגמר המלאכה (לקמן מ' ב'): "ביום החדש הראשון [וגו'] תקים" וגו'. ורבותינו ז"ל אמרו (שם): לצד שנתבשר אברהם ביצחק:
אשר צוה וגו' כן עשו. טעם אומרו עשו, ולא הספיק במאמר ויעשו: אולי כי העלה עליהם הכתוב שקיימו כל מה שצוה ה' את משה בתורה, וזה שיעור הכתוב: ויעשו בני ישראל ככל וגו' האמור בענין, ובזה העריכם הכתוב כאילו ככל אשר צוה ה' את משה, ככל התורה, כן עשו. ובזה נשרף ונפזר אפרו של חטא העגל[8]:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
ותכל. אית לומר כי עתה כלה מלאכת כל העולם:
- ^ ע"פ לשה"כ (דברים י"ח, ו').
- ^ לשון הכתוב (איכה ב', ט"ו), וכן (יחזקאל כ"ז, ג').
- ^ שחיבור את כל הפרטים יחד, ועשאם כללות אחת לענין קיום מצוות התורה. ובאהלי יעקב (הוסיאטין): כי אחדות אמיתית בלי קיום התורה בלתי אפשרית כלל, כי המחלוקת נובעת מתוך שנוי המטרות, ואם היה כל אחד מישראל מבטל רצונותיו מפני רצון ה' יתברך, הייתה מטרה משותפת לכל האומה והסתיימה המחלוקת. ובלי קיום התורה האחדות האמיתית בלתי אפשרית כלל, וזהו שכתב הרמב"ם (חנוכה פ"ד הי"ד): כל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם.
- ^ כלומר, נמחק עוון העגל.
- ^ ע"פ לשה"כ (דברים י"ח, ו').
- ^ לשון הכתוב (איכה ב', ט"ו), וכן (יחזקאל כ"ז, ג').
- ^ שחיבור את כל הפרטים יחד, ועשאם כללות אחת לענין קיום מצוות התורה. ובאהלי יעקב (הוסיאטין): כי אחדות אמיתית בלי קיום התורה בלתי אפשרית כלל, כי המחלוקת נובעת מתוך שנוי המטרות, ואם היה כל אחד מישראל מבטל רצונותיו מפני רצון ה' יתברך, הייתה מטרה משותפת לכל האומה והסתיימה המחלוקת. ובלי קיום התורה האחדות האמיתית בלתי אפשרית כלל, וזהו שכתב הרמב"ם (חנוכה פ"ד הי"ד): כל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם.
- ^ כלומר, נמחק עוון העגל.