רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/לט

(א) וּמִן הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְגוֹמֵר – שֵׁשׁ לֹא נֶאֱמַר כָּאן. וּמִכָּאן אֲנִי אוֹמֵר שֶׁאֵין בִּגְדֵי שְׂרָד הַלָּלוּ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה, שֶׁבְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה הָיָה שֵׁשׁ; אֶלָּא הֵם בְּגָדִים שֶׁמְּכַסִּים בָּהֶם כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ בִּשְׁעַת סִלּוּק מַסָּעוֹת, שֶׁלֹּא הָיָה בָּהֶם שֵׁשׁ.

(ג) וַיְרַקְּעוּ – כְּמוֹ "לְרוֹקַע הָאָרֶץ" (תהלים קלו,ו), כְּתַרְגּוּמוֹ: "וְרַדִּידוּ". טַסִּין הָיוּ מְרַדְּדִין מִן הַזָּהָב, אישטינדר"א [estendre = למתוח^[1]] בְּלַעַז, טַסִּין דַּקּוֹת. כָּאן הוּא מְלַמֶּדְךָ הֵיאַךְ הָיוּ טוֹוִין אֶת הַזָּהָב עִם הַחוּטִין: מְרַדְּדִים טַסִּין דַּקִּין, וְקוֹצְצִין מֵהֶן פְּתִילִים לְאֹרֶךְ הַטַּס, לַעֲשׂוֹת אוֹתָן פְּתִילִים מְעֹרָבִים עִם כָּל מִין וּמִין בְּחֹשֶׁן וְאֵפוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן "זָהָב" (שמות כח,ו; שם,טו). חוּט אֶחָד שֶׁל זָהָב עִם שִׁשָּׁה חוּטִין שֶׁל תְּכֵלֶת, וְכֵן עִם כָּל מִין וּמִין; שֶׁכָּל הַמִּינִים – חוּטָן כָּפוּל שִׁשָּׁה, וְהַזָּהָב חוּט שְׁבִיעִי עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד (יומא ע"ב ע"א).

(כח) וְאֶת פַּאֲרֵי הַמִּגְבָּעוֹת – תִּפְאֶרֶת הַמִּגְבָּעוֹת; הַמִּגְבָּעוֹת הַמְּפֹאָרוֹת.

(לא) לָתֵת עַל הַמִּצְנֶפֶת מִלְמָעְלָה – וְעַל יְדֵי הַפְּתִילִים הָיָה מוֹשִׁיבוֹ עַל הַמִּצְנֶפֶת, כְּמִין כֶּתֶר. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר: הַצִּיץ עַל הַמִּצְנֶפֶת, שֶׁהֲרֵי בִּשְׁחִיטַת קָדָשִׁים שָׁנִינוּ: שַׂעֲרוֹ הָיָה נִרְאֶה בֵּין צִיץ לַמִּצְנֶפֶת, שֶׁשָּׁם מַנִּיחַ תְּפִלִּין (זבחים י"ט ע"א), וְהַצִּיץ הָיָה נָתוּן עַל הַמֶּצַח; הֲרֵי הַמִּצְנֶפֶת לְמַעְלָה וְהַצִּיץ לְמַטָּה, וּמַהוּ עַל הַמִּצְנֶפֶת מִלְמָעְלָה? וְעוֹד הִקְשֵׁיתִי בָּהּ, כָּאן הוּא אוֹמֵר: וַיִּתְּנוּ עָלָיו פְּתִיל תְּכֵלֶת, וּבְעִנְיַן הַצַּוָּאָה הוּא אוֹמֵר: "וְשַׂמְתָּ אוֹתוֹ עַל פְּתִיל תְּכֵלֶת" (לעיל כח,לז).
וְאוֹמֵר אֲנִי: "פְּתִיל תְּכֵלֶת" זֶה – חוּטִין הֵן, לְקָשְׁרוֹ בָּהֶן בַּמִּצְנֶפֶת; לְפִי שֶׁהַצִּיץ אֵינוֹ אֶלָּא מֵאֹזֶן לְאֹזֶן, וּבַמֶּה יִקְשְׁרֶנּוּ בְּמִצְחוֹ? וְהָיוּ קְבוּעִין בּוֹ חוּטֵי תְּכֵלֶת לִשְׁנֵי רָאשָׁיו וּבְאֶמְצָעִיתוֹ, שֶׁבָּהֶן קוֹשְׁרוֹ וְתוֹלֵהוּ בַּמִּצְנֶפֶת כְּשֶׁהוּא בְּרֹאשׁוֹ. וּשְׁנֵי חוּטִין הָיוּ בְּכָל קָצֶה וְקָצֶה, אֶחָד מִמַּעַל, וְאֶחָד מִתַּחַת לְצַד מִצְחוֹ, וְכֵן בְּאֶמְצָעוֹ; שֶׁכָּךְ הוּא נוֹחַ לִקְשֹׁר, וְאֵין דֶּרֶךְ קְשִׁירָה בְּפָחוֹת מִשְּׁנֵי חוּטִין. לְכָךְ נֶאֱמַר: "עַל פְּתִיל תְּכֵלֶת", "וְעָלָיו פְּתִיל תְּכֵלֶת". וְקוֹשֵׁר רָאשֵׁיהֶם הַשְּׁנַיִם כֻּלָּם יַחַד מֵאֲחוֹרָיו לְמוּל עָרְפּוֹ, וּמוֹשִׁיבוֹ עַל הַמִּצְנֶפֶת.
וְאַל תִּתְמַהּ שֶׁלֹּא נֶאֱמַר "פְּתִילֵי תְכֵלֶת", הוֹאִיל וּמְרֻבִּין הֵן? שֶׁהֲרֵי מָצִינוּ בְּחֹשֶׁן וְאֵפוֹד: "וַיִּרְכְּסוּ אֶת הַחֹשֶׁן" וְגוֹמֵר ["בִּפְתִיל תְּכֵלֶת"] (לעיל פסוק כא), וְעַל כָּרְחֲךָ פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם לֹא הָיוּ. שֶׁהֲרֵי בִּשְׁנֵי קְצוֹת הַחֹשֶׁן הָיוּ שְׁתֵּי טַבְּעוֹת הַחֹשֶׁן, וּבִשְׁתֵּי כִּתְפוֹת הָאֵפוֹד הָיוּ שְׁתֵּי טַבְּעוֹת הָאֵפוֹד שֶׁכְּנֶגְדָן, וּלְפִי דֶּרֶךְ קְשִׁירָה – אַרְבָּעָה חוּטִין הָיוּ; וּמִכָּל מָקוֹם פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם אִי אֶפְשָׁר.

(לב) וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – אֶת הַמְּלָאכָה, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה׳ וְגוֹמֵר.

(לג) וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן וְגוֹמֵר – שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִין לַהֲקִימוֹ. וּלְפִי שֶׁלֹּא עָשָׂה מֹשֶׁה שׁוּם מְלָאכָה בַּמִּשְׁכָּן, הִנִּיחַ לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲקָמָתוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לַהֲקִימוֹ שׁוּם אָדָם, מֵחֲמַת כֹּבֶד הַקְּרָשִׁים, שֶׁאֵין כֹּחַ בָּאָדָם לְזָקְפָן; וּמֹשֶׁה הֶעֱמִידוֹ. אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵיךְ אֶפְשָׁר הֲקָמָתוֹ עַל יְדֵי אָדָם? אָמַר לוֹ: עֲסֹק אַתָּה בְּיָדְךָ וְנִרְאֶה כִּמְקִימוֹ, וְהוּא נִזְקָף וְקָם מֵאֵלָיו. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: "הוּקַם הַמִּשְׁכָּן" (שמות מ,יז), הוּקַם מֵאֵלָיו. מִדְרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (פקודי, יא).

(מג) וַיְבָרֶךְ אוֹתָם מֹשֶׁה – אָמַר לָהֶם: יְהִי רָצוֹן שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּמַעֲשֵֹה יְדֵיכֶם, "וִיהִי נֹעַם ה' אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ" וְגוֹמֵר (תהלים צ,יז). וְהוּא אֶחָד מֵאַחַד עָשָׂר מִזְמוֹרִים שֶׁבִּ"תְפִלָּה לְמֹשֶׁה" (תהלים צ-ק; תנחומא פקודי, יא; במדבר רבה ב,ט).

הערות

1. יש גרסה אחת בכתבי־יד, אטאנבי"ר, ולפיה מופיע בדפוס ראשון: אטינבי"ר; אם זו הגרסה הנכונה, יש לקרוא atenvir ("להדק").