פתיחת התפריט הראשי

מ"ג שמות לד טז

מקראות גדולות שמות


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלָקַחְתָּ מִבְּנֹתָיו לְבָנֶיךָ וְזָנוּ בְנֹתָיו אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן וְהִזְנוּ אֶת בָּנֶיךָ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלָקַחְתָּ֥ מִבְּנֹתָ֖יו לְבָנֶ֑יךָ וְזָנ֣וּ בְנֹתָ֗יו אַחֲרֵי֙ אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ן וְהִזְנוּ֙ אֶת־בָּנֶ֔יךָ אַחֲרֵ֖י אֱלֹהֵיהֶֽן׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְתִסַּב מִבְּנָתְהוֹן לִבְנָךְ וְיִטְעוֹן בְּנָתְהוֹן בָּתַר טָעֲוָתְהוֹן וְיַטְעֲיָן יָת בְּנָךְ בָּתַר טָעֲוָתְהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
וְתִיסַב מִבְּנַתְהוֹן לִבְנָךְ וְכַד טַעֲיָין בְּנַתְהוֹן בָּתַר טַעֲוַותְהֵין מַטְעֲיַין אוּף יַת בְּנָךְ בָּתַר טַעֲוַותְהֵין:

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

קצר

(טז) וטעם "והזנו את בניך" - בעבור רוב התאוה למשגל:


 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולקחת מבנותיו לבניך". כי תחשוב שהאיש מושל על אשתו וימחה בידה שלא תעבוד ע"ז, וזנו בנותיו והזנו את בניך:

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן" (טז):

ומה שאמרתי כי אין פחד לחטא על ידו רק בהרהור או בשוגג, הוא לך ישראל דור הנוחל. כי דור שני גם במעשה יזנו אחרי אלהיהם על ידי חיתון. כי הנה "ולקחת מבנותיו וכו' והזנו את בניך שהם" דור שני "אחרי אלהיהם":

או יאמר הלא מעט מעט יגרשוך מתחת אלהיך. כי תחלה "וקרא לך" לבד לשמוח לבד עמך, ואחרי כן ימשך לך שתאכל מזבחו. ולא זה בלבד כי אם "ולקחת מבנותיו לבניך", באומרך הלא נתגיירו ולבם נכון, כי הלא יזנו בנותיו אחרי אלהיהן וימשיכו את בעליהן אחריהן, כאשר קרה לשלמה, כי אין ספק גייר את נשיו הנכריות בקחתו אותן והמה זנו אחרי אלהיהן והמה הטו את לבבו באשר לא כהה בהם:

<< · מ"ג שמות · לד · טז · >>