מ"ג שמות כג לב


<< · מ"ג שמות · כג · לב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא תכרת להם ולאלהיהם ברית

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם בְּרִית.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹֽא־תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם וְלֵאלֹֽהֵיהֶ֖ם בְּרִֽית׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
לָא תִגְזַר לְהוֹן וּלְטָעֲוָתְהוֹן קְיָם׃
ירושלמי (יונתן):
לָא תִגְזְרוּן לְהוֹן וּלְטַעֲוַותְהוֹן קְיָים:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לא תכרות להם ולאלהיהם ברית" - הזהיר שלא יכרות להם ברית להחיות מהם כל נשמה ולאלהיהם יזהיר שלא יכרות להם ברית להניח ע"ז שלהם אלא שיהרסם וישבר מצבותיהם ויתכן שיאמר שלא יכרות להם ברית ועם אלהיהם כאחת אלא שיהרסם וישבר מצבותיהם והכוונה לומר כי בעודם עובדים את אלהיהם לא יכרות להם ברית אבל אם קבלו עליהם שלא לעבוד ע"ז רשאי הוא לקיימם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"לא תכרות". וכאשר הגרושין יהיה מעט מעט וישארו עוד מהם יושבים בארץ פן תרצה להשלים עם יושבי הארץ כדי שתנוח מכבד מלחמה, וזה בשני פנים: או שתכרות עמהם ברית באופן שהם ישארו בעבודת אליליהם כדרך כורת ברית אהבה, עז"א לא תכרות להם ולאלהיהם ברית:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לא תכרות וגו'. קשה: אם כבר צוה שיהרסו וישברו אותם, מה מקום לצוות על כריתת ברית עמהם. ועוד, איך יוצדק לכרות ברית לאלהיהן. ואם על עבודת עבודה זרה הוא אומר, מאי איריא בכריתת ברית:

אכן כוונת הכתוב הוא לומר שאין אוסר כריתת ברית עם האומות אלא כל עוד שהם ואלהיהן עמהם אבל אם כפרו באלהיהן אין איסור לזה אמר לא תכרות להם ולאלהיהן פירוש כשיהיו להם אלהיהן ברית. ונתכוון גם לומר כי הכורת ברית לעובד עבודה זרה כאלו כרת ברית לעבודה זרה עצמה מב' טעמים. האחד כי סופו ליכשל כמאמר הסמוך פן יחטיאו וגו' כי תעבוד. והב' כי בחינת העבודה זרה תתלבש בעובדיה ובזה נמצא שכורת ברית גם לאלהיהן רחמנא ליצלן, ואין לומר כי לזה לבד נתכוין שאם כן היה לו לומר לא תכרות להם ברית ולאלהיהן ואז היינו אומרים שהכוונה היא אם כרת להם ברית מעלה עליו הכתוב כאלו וכו', אכן מאומרו הזכרת הברית אחר הזכרת אלהיהן יגיד גם מה שפירשנו שלא אסר אלא בזמן שלא קבל שלא לעבוד עבודה זרה אבל אם אין לו אלוה מותר לכרות לו ברית כמו שכרתו ברית לגבעונים. וטעם שהקפידו ישראל אחר כך, לצד שאמרו ז"ל (ירושלמי שביעית פ"ו) שמתחלה היו מהמורדים בישראל בשליחות אגרת יהושע ונתחייבו כליה כמצות המלך לא תחיה כל נשמה:

<< · מ"ג שמות · כג · לב · >>