מ"ג שמות כג טז



<< · מ"ג שמות · כג · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְחַ֤ג הַקָּצִיר֙ בִּכּוּרֵ֣י מַעֲשֶׂ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּזְרַ֖ע בַּשָּׂדֶ֑ה וְחַ֤ג הָֽאָסִף֙ בְּצֵ֣את הַשָּׁנָ֔ה בְּאׇסְפְּךָ֥ אֶֽת־מַעֲשֶׂ֖יךָ מִן־הַשָּׂדֶֽה׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְחַגָּא דִחְצָדָא בִּכּוּרֵי עוּבָדָךְ דְּתִזְרַע בְּחַקְלָא וְחַגָּא דִּכְנָשָׁא בְּמִפְּקַהּ דְּשַׁתָּא בְּמִכְנְשָׁךְ יָת עוּבָדָךְ מִן חַקְלָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְחַגָא דְחַצְדָא בִּכּוּרֵי עוּבְדָךְ דְּתִזְרַע בְּחַקְלָא וְחַגָא דִּכְנָשָׁא בְּמִפְקָא דְשַׁתָּא בְּמִכְנְשָׁךְ יַת עוּבְדָךְ מִן חַקְלָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וחג הקציר" - הוא חג שבועות

"בכורי מעשיך" - שהוא זמן הבאת בכורים ששתי הלחם הבאים בעצרת היו מתירין החדש למנחות ולהביא בכורים למקדש שנאמר (במדבר כח) וביום הבכורים וגו'

"וחג האסיף" - הוא חג הסוכות

"באספך את מעשיך" - שכל ימות החמה התבואה מתיבשת בשדות ובחג אוספים אותה אל הבית מפני הגשמים 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְחַג הַקָּצִיר – הוּא חַג שָׁבוּעוֹת.
בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ – שֶׁהוּא זְמַן הֲבָאַת בִּכּוּרִים; שֶׁשְּׁתֵּי הַלֶּחֶם הַבָּאִים בַּעֲצֶרֶת הָיוּ מַתִּירִין הֶחָדָשׁ לִמְנָחוֹת (מנחות ס"ח ע"ב) וּלְהָבִיא בִּכּוּרִים לַמִּקְדָּשׁ (ביכורים פ"א מ"ג), שֶׁנֶּאֱמַר: "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים" וְגוֹמֵר (במדבר כח,כו).
וְחַג הָאָסִיף – הוּא חַג הַסֻּכּוֹת.
בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ – שֶׁכָּל יְמוֹת הַחַמָּה, הַתְּבוּאָה מִתְיַבֶּשֶׁת בַּשָּׂדוֹת, וּבַחַג אוֹסְפִים אוֹתָהּ אֶל הַבַּיִת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים.

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וחג הקציר: הוא חג השבועות שמקריבין בו קרבנות הכתובים בפרשת שור או כשב, ושתי הלחם שהם מנחה חדשה:

בכורי מעשיך: להתיר חדש במקדש:
וחג האסיף: חג הסוכות בשעת אסיף אשר מלאו הגרנות בר והיקבים תירוש ויצהר וציוה הכתוב לישב בסוכות לזכרון, כי במדבר ישבו באהלים ולא היה להם קרקע ולא דגן ותירוש ויצהר כמו שהיא להם אחרי כן בארץ, ויודו על זאת להק', הרי שלשה רגלים תלוים כולם בפירות הארץ אביב וקציר ואסיף:


רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וחג הקציר בכורי מעשיך" - לא ידעתי למה יזכירם הכתוב בשם הידיעה כי לא צוה בהם ולא הזכירם עד עתה וראוי הוא שיאמר ועשית חג קציר בכורי מעשיך כאשר אמר במשנה תורה (דברים טז י) ועשית חג שבועות לה' אלהיך ואולי בעבור שאמר (בפסוק יד) שלש רגלים תחוג לי בשנה ופירש את חג המצות תשמור בחדש האביב (פסוק טו) שתשמור לעשות חג בתחלת האביב חזר ואמר והאחר תשמור שיהיה חג הקציר בכורי מעשיך והשלישי תשמור שיהיה חג האסיף בצאת השנה והנה כלם באספו כל מעשיו מן השדה לתת בהם הודאה לאלהים שהוא שומר חקות שמים ומוציא לחם מן הארץ להשביע נפש שוקקה ונפש רעבה מלא טוב וזה טעם אל פני האדון ה' שהוא האדון המפרנס עבדיו ובנטלם פרס מלפניו יבאו אליו לראות מה יצום והנה אל פני כמו לפני ועל דרך האמת יהיה מן פנים וכבר רמזתי לך פירוש הפנים בעשרת הדברות (לעיל כ ג) ולכן אמר האדון ה' כמו שאמר בפעם השנית האדון ה' אלהי ישראל (להלן לד כג) וכן הנה ארון הברית אדון כל הארץ (יהושע יג יא) מלפני אדון חולי ארץ (תהלים צז ה)

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"בצאת השנה" שכבר נאספו כל תבואותיה:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בכורי מעשיך. פירוש למעט דעייל ביד גוי שאינו מעשיו וכמו שמיעט באומרו קצירכם כמו שדרשו בר"ה (דף יג.) שכל שהביאה שליש ביד גוי לא יביא ממנה בכורים:

מדרש מכילתא

לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק


רכה. וחג הקציר בכורי מעשיך נאמר שלש רגלים בשביעית, שלא יסתרסו שלש רגלים ממקומן 


בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

האסיף. ב' במסורה. דין ואידך האסיף תקופת השנה והיינו דאיתא בפ"ק דסנהדרין וחג האסיף תקופת השנה שיהא חג האסיף בתקופה חדשה והיאך משמע זה בכאן אדרבה לכאורה משמע בהיפך שהיא בתקופה ישנה אלא הכי פירושו חג האסיף מתחיל עם בצאת השנה אם כן צריך שיהא בתקופת השנה חדשה:

<< · מ"ג שמות · כג · טז · >>