מ"ג שמות כב כג



מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְחָרָ֣ה אַפִּ֔י וְהָרַגְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם בֶּחָ֑רֶב וְהָי֤וּ נְשֵׁיכֶם֙ אַלְמָנ֔וֹת וּבְנֵיכֶ֖ם יְתֹמִֽים׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְיִתְקַף רוּגְזִי וְאֶקְטוֹל יָתְכוֹן בְּחַרְבָּא וְיִהְוְיָן נְשֵׁיכוֹן אַרְמְלָן וּבְנֵיכוֹן יַתְמִין׃
ירושלמי (יונתן):
וְיִתְקַף רוּגְזִי וְאֶקְטוֹל יַתְכוֹן בְּחַרְבָּא דְמוֹתָא וִיהוֹן נְשֵׁיכוֹן אַרְמְלָן וּבְנֵיכוֹן יַתְמִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיו נשיכם אלמנות" - ממשמע שנא' והרגתי אתכם איני יודע שנשיכם אלמנות ובניכם יתומים אלא הרי זו קללה אחרת שיהיו הנשים צרורות כאלמנות חיות שלא יהיו עדים למיתת בעליהן ותהיינה אסורות להנשא והבנים יהיו יתומים שלא יניחום ב"ד לירד לנכסי אביהם לפי שאין יודעים אם מתו אם נשבו

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וְהָיוּ נָשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת – מִמַּשְׁמָע שֶׁנֶּאֱמַר וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם, אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁנְּשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים? אֶלָּא הֲרֵי זוֹ קְלָלָה אַחֶרֶת: שֶׁיִּהְיוּ הַנָּשִׁים צְרוֹרוֹת כְּאַלְמְנוּת חַיּוּת, שֶׁלֹּא יִהְיוּ עֵדִים לְמִיתַת בַּעֲלֵיהֶן וְתִהְיֶינָה אֲסוּרוֹת לְהִנָּשֵׂא, וְהַבָּנִים יִהְיוּ יְתוֹמִים, שֶׁלֹּא יְנִיחוּם בֵּית דִּין לֵירֵד לְנִכְסֵי אֲבִיהֶם, לְפִי שֶׁאֵין יוֹדְעִים אִם מֵתוּ אִם נִשְׁבּוּ (ב"מ לח,ב).

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

והיו נשיכם וגו': מדה כנגד מדה:


רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


וחרה אפי. מדת הדין שהיתה מכה במצרים כדי להוציא אתכם שהייתם גרים, ואמר זה כנגד הגר שהזכיר. ואמר והיו נשיכם, כנגד כל אלמנה, ובניכם יתומים, כנגד היתום הכל מדה כנגד מדה, וכל זמן שאתם נזהרים בהם ומרחמים עליהם מדת הדין תתהפך לרחמים שהרי מדה טובה מרובה ממדת הפורענות ובזה תאריכו ימים אתם ובניכם ולכם תהיה צדקה לפני הש"י שהרי פרי הצדקה אריכות ימים שנאמר (משלי י) וצדקה תציל ממות וכתיב (שם יב) באורח צדקה חיים ודרך נתיבה אל מות, וגדולה צדקה יותר מן הקרבנות שנאמר (שם כא) עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וחרה אפי" ארחם על הצועק ואקצוף על המענה, כענין ישראל במצרים, ויהיה העונש מדה כנגד מדה, שמי שעינה את אלמנה ויתום ברצונו יסבב על כרחו ענוי אשתו ובניו:

מדרש מכילתא (כל הפרק)(כל הפסוק)


קפא. וחרה אפי ר' ישמעאל אומר, נאמר כאן חרון אף. ונאמר להלן חרון אף, וחרה אף ה' בכם (דברים ז). מה להלן עצירת גשמים וגלות, אף כאן עצירת גשמים וגלות. ומה (להלן) חרב אף (כאן) חרב.

והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים ממשמע שנאמר והרגתי אתכם בחרב, איני יודע שנשיכם אלמנות [ובניכם יתומים], ומה תלמוד לומר והיו נשיכם אלמנות ((ובניכם יתומים) [אלא אלמנות ולא אלמנות].) כענין שנאמר, ותהיין צרורות עד יום מותן (שמואל ב' כ) אלמנות חיות. ובניכם יתומים ((אין) ואין יתומין אלא) שאין ב”ד מניחין אתם בנכסי אביהן, מפני שהן בחזקת קיימים. והרי דברים קל וחומר. ומה אם כשלא תענון את הדין אין נשיכם אלמנות, כשתעשון את הדין על אחת כמה וכמה. [כמו] שכתוב משפט אמת שפוטו אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם (זכריה ז). ואומר, כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה בי קרובה ישועתי לבא (ישעיה נז) (עאכ"ו שאין נשיכם אלמנות ובניכם יתומים). וכן הוא אומר, למען תירא את ה' אלהיך [וגו' ולמען יארכון ימיך] (דברים ו). ואומר, ולמדתם אותם את בניכם (שם יא) ואומר למען ירבו ימיכם (שם). ואומר, כי (ימי) [כימי] העץ ימי עמי. ואומר, לא יגעו לריק ולא ילדו לבהלה כי זרע ברוכי ה' המה וצאצאיהם אתם (ישעיה סה). ואומר, ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעותיו (שם מח). ואומר, כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה וגו' (שם סו). ואומר, ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאם ה'. (ואומר,) ואני זאת בריתי אותם אמר ה' רוחי אשר עליך וגו' (שם נט). על אחת כמה וכמה שתאריכון ימים בעולם הזה ותראו לכם בנים ובני בנים ותזכו לחיי העולם הבא.

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ובניכם יתומים. וסמיך ליה אם כסף תלוה לומר שבעון רבית ימותו ויהיו בניו יתומים כדכתיב ביחזקאל וחי לא יחיה:

<< · מ"ג שמות · כב · כג · >>