מ"ג שמות כא כא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אך אם יום או יומים יעמד לא יקם כי כספו הוא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַךְ אִם יוֹם אוֹ יוֹמַיִם יַעֲמֹד לֹא יֻקַּם כִּי כַסְפּוֹ הוּא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַ֥ךְ אִם־י֛וֹם א֥וֹ יוֹמַ֖יִם יַעֲמֹ֑ד לֹ֣א יֻקַּ֔ם כִּ֥י כַסְפּ֖וֹ הֽוּא׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | בְּרַם אִם יוֹמָא אוֹ תְּרֵין יוֹמִין יִתְקַיַּים לָא יִתְּדָן אֲרֵי כַסְפֵּיהּ הוּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | בְּרַם אִין יוֹמָא חַד מֵעִידַן לְעִידַן אוֹ תְּרֵין יוֹמִין קְטִיעִין יִתְקַיֵּים לָא יִתְדַן מְטוֹל דִּכְסַף זְבִינֵיהּ הוּא: |
רש"י
"לא יוקם כי כספו הוא" - הא אחר שהכהו אע"פ ששהה מעל"ע קודם שמת חייב
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לֹא יֻקַּם כִּי כַסְפּוֹ הוּא – הָא אַחֵר שֶׁהִכָּהוּ, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁהָה מֵעֵת לְעֵת קוֹדֶם שֶׁמֵּת – חַיָּב.
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש מכילתא
• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •
פד. לא יוקם וגו' והוא שהיה רבי ישמעאל אומר בכנעני הכתוב מדבר. רבי שמעון בן יוחאי אומר, למה נאמר. עד שלא יאמר, יש לי בדין. הואיל ושורו במיתה על עבדו ועל אמתו ושור אחר (א') במיתה על עבדו ועל אמתו, הוא במיתה על עבדו ועל אמתו ואחר במיתה על עבדו ועל אמתו. אם למדת שלא חלק בין שורו לשור אחר במיתה על עבדו ועל אמתו, לא נחלוק בינו ,לבין אחר למיתה על עבדו על אמתו. תלמוד לומר לא יוקם כי כספו הוא. מגיד הכתוב שאף על פי שלא חלק בין שורו לשור אחר במיתה על עבדו ועל אמתו, נחלוק בינו לבין אחר במיתה על עבדו ועל אמתו (הא מה תלמוד לומר) לא יוקם כי כספו הוא.
מלבי"ם - התורה והמצוה
פג. אך אם יום או יומים יעמד , אם הכהו בערב חשבינן יום שלם שהוא כ"ד שעות. ואם הכהו באמצע היום גם כן חשבינן כ"ד שעות ואז הוא יומים , מקצת יום זה ומקצת יום השני, כי מקצת היום ככולו. והיומים הם בצירופן כיום שלם כ"ד שעות.
והנה ההבדל בין רבי יוסי הגלילי ותנא קמא מבואר במה שהתנא קמא אמר יומים שומע אני כמשמעו. ורבי יוסי הגלילי אמר יום שומע אני כמשמעו. מבואר דלתנא קמא מלמד שיומים אינו כמשמעו, דסבירא ליה דסתם יום הוא מעת לעת. ואם כן יום הוא כמשמעו מעת לעת, ויומים אינו כמשמעו. ורבי יוסי הגלילי סבירא ליה דסתם יום הוא מבקר עד ערב וגם מקצת היום. ומלמד שיום אינו כמשמעו מקצת, רק פירושו מעת לעת. וכבר בארנו בפ' בא במה שאמר רבי יוסי הגלילי אך ביום הראשון תשביתו אך חלק. שמלת אך מובדל ממלת רק שממעט במשפט הזה עצמו, וממעט אך ביום בחציו של יום.
ואמר פה אם אך יום, רצונו לומר אם הוא רק חצי של יום אז צריך יומים ולהורות שאם הוא יום שלם אין צריך יומים . ויוכל להיות שרבי יוסי הגלילי סבר שאם הוא יום שלם מבקר עד ערב, אין צריך יומים רק אם הוא חצי יום שזה מרומז לשיטתו במלת אך (כמה שאמר בפסחים דף ה' אך ביום אך חלק) אז צריך שיצורף אליו גם מקצת יום השני ואין צריך מעת לעת.
ויש לומר דיפלגו בפלוגתא דתנא קמא ורבנן בנדרים (דף ע"ו ע"ב) וסבירא ליה לרבי יוסי הגלילי דאם רצונו לומר שיהיה מעת לעת, הוי ליה למימר מיום אל יום, שזה מציין מעת לעת כרבנן שם. ותנא קמא דהכא סבירא ליה כתנא קמא דהתם שמיום אל יום אינו מציין מעת לעת והוצרך לכתוב לשון יום או יומים , שזה מצין מעת לעת,.
ומצאנו עוד לשון אחר על ציון מעת לעת ולא אץ לבא כיום תמים . אולם עם הדיוק יום תמים מציין מערב עד ערב, ולשון כיום תמים מציין שלא עמד השמש בלא הפסק, רק כמה שאמר בעבודה זרה (דף ס) אזל שית וקם שית וסך העמידה היה כ"ד שעות כיום תמים, היינו כשעור שיש מערב עד ערב שהוא כ"ד שעות. ועל כן סבירא ליה שציון מעת לעת מאמצע יום עד אמצע יום שאחריו צ"ל יום או יומים .
פד. לא יקם כי כספו הוא כבר הזכרתי ( משפטים עט ) שר' ישמעאל סבירא ליה שבא למעט עבד עברי, ורבי שמעון בר יוחאי סבירא ליה כר"א שמיעט עבד עברי מן מהם תקנו עבד ואמה . אם כן כספו הוא מיותר, דלמעט של שותפים נמעט מן עבדו המיוחד לו (כנ"ל עט), ופירש שהיא נתינת טעם שהגם שאם נגח שורו את עבדו יומת, הוא פטור מצד שהוא כספו.
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
יוקם. ג' הכא ואידך יוקם קין כל הורג קין שבעתים יוקם זה שאמרו חז"ל המוכר עבדו לשלשים יום רבי מאיר אומר ראשון ישנו בדין יום או יומים ולא שני דקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי וזהו לא יוקם כי כספו הוא ואיזה כסף יוקם קין אותו שגופו קנוי לו כדכתיב קניתי איש את ה':
כספו. בגימטריה כדין לבהמה. שאף בבהמה צריך מעת לעת לענין ריסוק אברים: