– יָכוֹל יָרַד עָלָיו מַמָּשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם" (
); מְלַמֵּד שֶׁהִרְכִּין שָׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וְהִצִּיעָן עַל גַּבֵּי הָהָר, כְּמַצָּע עַל הַמִּטָּה, וְיָרַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד עֲלֵיהֶם.
רמב"ן
• לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
וירד ה' על הר סיני" - אם תשכיל בפרשה תבין כי שמו הגדול ירד על הר סיני ושכן עליו באש והוא מדבר עם משה והדבור עם משה בכל הפרשה בשם המיוחד והעליה (לעיל פסוק ג) והיציאה (שם פסוק יז) לקראת מקום הכבוד כמו שפירשתי (לעיל פסוק ג) והזהיר פן יהרסו אל ה' לראות כי גם אצילי בני ישראל לא חזו אותו וכל ישראל שמעו קול השם מתוך האש והוא שנאמר (להלן כ א) וידבר אלהים את כל הדברים האלה כמו שאמרו רבותינו (מכילתא ד) אין אלהים אלא דיין ואמרו (מכות כד) מפי הגבורה שמענום ובמשנה תורה (
דברים ה יט) כתוב את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם בעבור שפי' מתוך האש וזה טעם פנים בפנים (שם ה ד) ולכך נאמר אנכי ה' אלהיך ואל יקשה עליך מה שאמרו הם למשה כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש כי לא אמרו אשר שמע אלהים מדבר מתוך האש אבל אמר קול אלהים שאמרו מה שהשיגו ולכך אמרו קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר ה' אלהינו (
דברים ה כד) וכן אמר להם משה השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש (שם ד לג) כי מדבר תואר לקול כענין וישמע את הקול מדבר אליו (
במדבר ז פט)
"
ומזה" - תבין מה שאמרו רבותינו תמיד במדרשי הגדות (עי' שמו"ר כח ו) כי בשבעה קולות נתנה התורה והם שהזכיר דוד במזמור הבו לה' בני אלים (
תהלים כט) והוא המנין הנרמז בפרשה הזאת כי ויהי קלת וברקים חסר וימנה אחד וכן וכל העם רואים את הקולת יחסר ממנו הרבים והנה הם ששה וכבר נאמר בפירוש וידבר אלהים וכן במשנה תורה (
דברים ד וה) הזכיר שבעה קולות במתן תורה ובמסכת ברכות (ו) אמרו בגמרא שנתנה בחמשה קולות שהם יחשבו הקולות הנסתרים והשנים מפורשים להם בכתוב והכוונה כי למשה רבינו נתנה בשבעה הקולות והוא השומע ומתבונן בהם אבל לישראל בקול אחד ישמעו כמו שאמר קול גדול ולא יסף (
דברים ה יט) ונאמר קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול (שם ד יב) ואף כאן רמז וכל העם רואים את הקולת בחסרון וי"ו אחד כי כל הקולות יראו אחד והוא מה שנאמר (
תהלים סב יב) אחת דבר אלהים שתים זו שמענו על דרך האמת והנה הפרשיות מבוארות לא יתחלף להם דבר בדבר
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
וירד ה' על הר סיני. לשון ירידה בהקב"ה בכל מקום הוא ענין הראותו וגלויו בהשגת השכל והוא כלשון (בראשית יח) וירא אליו ה' האמור באברהם וכן תרגם ואתגלי כתרגום וירא, אבל אחז הכתוב לשון ירידה כי גלוי שכינה אל התחתונים ירידה היא אצל מעלות הגבוה. ובאור וירד ה' בכאן שנראה ה' המיוחד לעיני כל העם כי כן הזכיר למעלה כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם, כי מתוך שראו הכבוד כאש אוכלת בראש ההר ידעו והבינו כי שם ה' המיוחד ואל הכוונה הזאת נאמר וירד ה', לא שיראו ה' המיוחד שהרי כתיב (שמות לג) כי לא יראני האדם וחי. וכן הענין באברהם שנאמר וירא אליו ה' יגיד כי ה' המיוחד נראה לאברהם וכבר ידוע כי האבות לא השיגו השם המיוחד ולא נראה להם רק באל שדי שהוא השער לה', ולכך הוצרך לומר והוא יושב פתח האהל שהוא באור לוירא אליו למדך הכתוב כי הראותו לאברהם מתוך פתח האהל היה כדי שלא תבין שנראה לו ה' המיוחד ממש, וכן בכאן בוירד ה' שוה בשוה כי גלוי ה' המיוחד לעיני כל העם מתוך מראה הכבוד שהיו רואים כאש אוכלת היה.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
"
וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר". תחלה ירד ה' על כל ההר כמ"ש והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו ה', והיתה השכינה קרובה אל ישראל שעמדו בתחתית ההר,
אולם עתה ראה שלפי הכנתם לא יוכלו להכיל אש ה' ודברות קדשו מקרוב, ולכן נסתלק מן כלל ההר וירד שנית על ראש ההר לבד רחוק מן המחנה, ויקרא ה' למשה לכן קראו
שיעלה אל ראש ההר, למען ידבר עמו הדבור שהבטיח במ"ש בעבור ישמע העם בדברי עמך:
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
וירד ה' על הר סיני. רבותינו ז"ל אמרו
(סוכה דף ה.) למעלה מעשרה. וצריך לדעת למה הוצרך לומר אל ראש ההר כיון שהגבוה הוא עשרה מההר פשיטא שאפילו לראשו לא הגיע. ואולי כי בא לשלול שלא ירדה שכינה לצדדי ההר ואפילו למעלה מעשרה, הגם שמצינו לו שאפילו במקומות הנמוכים ירדה שכינה כל שיש ממנה לארץ י' טפחים, וצא ולמד מהמשכן בכל מקום אשר יחנו בני ישראל ישכון שם כבוד ה', כאן בהר לא ירד אלא על ראש ההר, ולזה מצא משה עלות אל ראש ההר, וכאומרו בסמוך ויקרא ה' למשה אל ראש ההר. וצריך ליישב עדיין למה לא אמר הכתוב וירד ה' על ראש הר סיני. ואולי שחש לטעות בכוונת דבריו, כי לעולם ירד על כללות הר סיני ראשו וצדדיו ואומרו על ראש לצד שלא השרה שכינתו ממש על ההר בבחינת כל חלק וחלק מההר יקרא מקום שכינת ה' שמה ראש להיותו עליון ממנו והבן, לזה אמר בסדר זה וירד ה' על הר סיני למעלה מעשרה ואחר כך חזר להודיע מקום שירד שמה שהוא אל ראש ההר והבן:
עוד ירצה על פי דבריהם ז"ל שאמרו (מכילתא פ"ט) כתוב א' אומר מן השמים וגו', מלמד שהרכין ה' שמים העליונים וכו' והציען על גבי ההר ודבר עמהם עד כאן. וזה הוא שיעור הכתוב וירד ה' על וגו' פירוש לא ירד ממש אלא למעלה כרמוז בתיבת על ושמיו מקום מצבו היו נוגעים אל ראש ההר:
עוד ירצה להודיע כי כשירד ה' פירוש כשהתחיל להוריד שכינתו רעש ההר ועלה לקראתו כעבד רץ לפני רבו, וזה הוא שיעור הכתוב וירד ה' ועדיין לא גילה הכתוב לאיזה מקום ירד והודיע פעולת ההר הגם היותו דומם שנעשה בעל חי ועלה קודם שיגיע עדיו, ואחר כך הודיע הכתוב לאיזה מקום ירד ואמר אל ראש ההר, הא למדת שעלה ההר קודם הגעת שכינת ה' אל ראשו:
